מדרש תנחומא כי תשא ח

ח. [ עריכה ]
כי תשא את ראש בני ישראל. רבי יהודה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, משל למלך שהיו לו פורפרין הרבה, והיה מצוה לאחד ואומר לו, פורפירא זו שהיא חביבה עלי מכל פורפרין שבעולם, תן דעתך עליה, שאותה לבשתי ביום שנכנסתי במלכות, והיא דבקה במתני ואני מתגאה (ס"א מתנאה) בה. אף כאן אמר הקדוש ברוך הוא למשה, תן דעתך על ישראל שהם דבקים לי במתני, שנאמר, כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל (ירמיה יג, יא), והם המליכוני בעולם ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו, יח), ומרוב חבתם ירדתי מן העליונים לתחתונים ושכנתי בתוך יריעות עזים. אמר משה, רבוני, משבעים אומות אין את מצוני על אחת מהם אלא על ישראל, כי תשא את ראש בני ישראל, ואל בני ישראל תאמר, ואל בני ישראל תדבר, צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל, ואתה תצוה את בני ישראל. כל מה שאתה מצויני, על בני ישראל. אמר ליה, לפי שהם חביבין עלי מכל האומות, והם סגולתי ובהם חשקתי ובהם בחרתי, שנאמר, ובך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה (דברים יד, ב). בא וראה כמה חבבן, שנקראו חמשה פעמים בפסוק אחד, ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו וגו' (במדבר ח, יט). אמר רבי שמעון בר יוחאי, משל למלך שמסר בנו לפדגוגו, והיה מבקשו אצלו בכל שעה ואומר לו, אכל ברי, שתה ברי, אזל ברי לבי ספרא, הדר ברי מבי ספרא. כך הקדוש ברוך הוא מתאוה להזכיר את ישראל בכל שעה. אמר רבי יהודה בר סימון, משל לאחד שהיה עושה עטרה, עבר אחד ראה אותה. אמר ליה, כל מה שאתה יכול לקשט בה אבנים טובות ומרגליות, קשט ותקן בה, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני ולפארן, עשה, שבהם אני מתפאר, שנאמר, ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט, ג).