מדרש תהלים קיח

<< · מדרש תהלים · קיח · >>

פסוק יט

"פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ".
לעולם הבא אומר לו לאדם מה היתה מלאכתך, והוא אומר מאכיל רעבים הייתי. והם אומרים לו, זה השער של מאכיל רעבים, הכנס בו. אחר אומר משקה צמאים הייתי, והם אומרים לו, זה השער של משקה צמאים, הכנס בו. וכן למלביש ערומים, ומגדל יתומים, ולגומל חסדים. וכן לכל המצוות. אמר דוד, אני עשיתי את כולם, פתחו לי את כולם. לכך אומר, פתחו לי שערי צדק אבא בם:

פסוק כ

"זה השער לה' צדיקים יבואו בו".
משל לאדם מהלך בדרך וסחורתו בידו. הגיע להרגים, נתן להם מה שנתן וניצל. הגיע לחרמים, נתן להם מה שנתן וניצל. כיון שהגיע במדינה, אמרו לו, הזהר שהאפרכוס במדינה, אם אינך מוכס כל סחורתך אין את מוצא בידך כלום. הוי אומר, פתחו לי שערי צדק: