מדרש תהלים מד
<< · מדרש תהלים · מד · >>
"למנצח לבני קרח משכיל". "אלהים באזנינו שמענו". זש"ה (ישעיה סג יב) מוליך לימין משה וגו'. מכאן את למד שלא היה ביד ישראל כשיצאו ממצרים מעשים שיגאלו בהם ולא מעשה אבותם ולא בזכותם נקרע הים אלא לעשות לו שם וכן הוא אומר (ישעיהו סג יד) כבהמה בבקעה תרד. וכשנגאלו ממצרים אמר להם משה לא במעשיכם אתם נגאלין אלא למען תספר באזני בנך ליתן שבח למקום שבניו מספרים כבודו בין העכו"ם וכן הוא אומר (תהלים צג) שירו לה' שיר חדש ספרו בגוים את כבודו. וכן אמרו בני קרח אבותינו ספרו לנו והלא הם עצמם מספרים שיצאו ממצרים ומה כבודו של הקדוש ברוך הוא שמספרים בניו בין העכו"ם אלא שהיו מתנבאים על הדורות אמרו בני קרח לאבותינו עשית ולא לנו מה הנאה יש לנו במה שעשית לאבותינו ואימתי יש לנו הנאה כשתעשה עמי אות לטובה (תהלים פו יז) עשה עמי אות לטובה. ראשונים בימי אברהם פעלת פעולה גדולה שנאמר (בראשית יד טו) ויחלק עליהם לילה. אף בניו במדבר פעלת להם ולהם רצית ולא לנו וכן הוא אומר (תהלים פה ב) רצית ה' ארצך:
"כי שחה לעפר נפשנו". אמר ר' יצחק אמר הקב"ה לאברהם (בראשית יג, טז): "ושמתי את זרעך כעפר הארץ", וכתיב (בראשית יג, יז): "קום התהלך בארץ" הוי כי שחה לעפר נפשנו. מה כתיב בתריה קומה עזרתה לנו. אם יש בנו מעשים עשה עמנו ואם לאו עשה למען שמך שנאמר ופדנו למען חסדך. אמר רבי ברכיה אי מטיית[1] מלכותא דאמתלא[2] לעפרא[3] צפה לישועה. אמר הקב"ה הרטיבו מעשיכם כשושנה ומיד אני גואל אתכם מה כתיב בתריה למנצח על שושנים: