מגן אברהם על אורח חיים תרצב
סעיף א
[עריכה](א) ושהחיינו: ויכוין בברכת שהחיינו ג"כ על משלוח מנות וסעודת פורים שהם ג"כ מצות [של"ה] ונ"ל דיכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום, ונ"ל דמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת וי"ט דהא לא תקנו כלל ברכה עליהם:
(ב) וי"א דאף כו': דעיקר מצות קריאת' ביום:
אם נשתתק הקורא באמצע המגיל' השני צריך להתחיל בראש כמ"ש סי' רפ"ד אבל א"צ לברך תחלה דיוצא בברכת הראשון דעשה הברכ' בשביל כל הקהל כמ"ש סי' תקפ"ה ס"ג וכ"מ במרדכי סוף מגיל' בשם ר"א:
(ג) לא ביום: שכבר אמרו פיוטים [לבוש]:
סעיף ב
[עריכה](ד) אין לשוח: והקורא עצמו רשאי להפסיק כמו בק"ש (ש"ג פ"ב דברכות):
סעיף ג
[עריכה](ה) אף על פי שיצא וכו': ואם מברך לנשים יברך לשמוע מגיל' כמ"ש סי' תרפ"ט ס"ב [ב"ח] ועמ"ש סי' תקפ"ה ס"ב ונ"ל דיקראנ' לנשים אחר יציאת בה"כ דמצוה שיצא הוא בקריאת הצבור כמ"ש ריש סי' תרפ"ז:
סעיף ד
[עריכה](ו) מפלג המנח': נ"ל דאפי' בשבת מותר לעשות כן כשיש לו איזה אונס כמ"ש סי' רצ"ג אך יש לאסור דאין קורין המגיל' בשבת:
(ז) מפלג המנח': אחר שיתפלל ערבית אבל אין נ"ל להתיר לטעום מעט וימתין עד שיבא הקורא כדאמרי' בברכות לא יאמר אדם אוכל קימעא וכו' אח"כ אקרא ק"ש, ונראה דכ"ש לענין קריאת מגילה דחיישי' שמא תחטפנו שינה ויבטל מקריאת' שהרי יש בה שהות טובא וגם קריאת' חוב' טפי שהרי כל המצות נדחי' מפני' [ת"ה] ועמ"ש סי' תרפ"ז בשם רא"מ דס"ל איידי דחביבא לא אתי למפשע, ומה"ט לא אסרו ללמוד כמו גבי בדיקת חמץ עכ"ל, א"כ ס"ל דקיל מק"ש וחמץ והנה כיון דבק"ש וחמץ שרי טעימה כמ"ש סי' רל"ה ותל"ב ק"ו כאן, ועוד דעיקר קריאת המגילה ביום, ונ"ל דמש"ה שינה רמ"א לשונו וכתב אסור לאכול וכו' משמע דטעימה שרי ומ"מ אין להקל אלא לצורך גדול, ובתוספתא דפ"ק דשבת כתב דמגילה דמי ללולב ושופר וק"ש: משמע במהרי"ל דאפי' חולה לא יאכל קודם קריאתה אא"כ יש בו סכנה:
ופשוט דאנוס קצת יכול לשמוע של יום קודם הנץ החמה אחר שעלה ע"ה עיין סי' תרפ"ז, וכתב שם ב"י בשם א"ח שנהגו לקרות קצת מבע"י כדי להקל על האנושים והמעוברות שלא יתענו יותר מדאי: