שולחן ערוך אורח חיים תקפה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר, ואפילו שלושה או ארבעה, ודי בברכה שבירך הראשון. והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה. ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, ולא הוויא ברכה לבטלה.

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

ולא הוי ברכה לבטלה. וטור סיים ע"ז כיון שיוצא בתקיעות השני וכ' ב"י דלא דק כיון שיצא השני בברכתו אע"פ שלא יצא הוא בתקיעו' השני כגון שהולך לו לא הוה ברכה לבטלה ולעד"ן דדברי הטור כאן ממש ע"ד שכ' רמ"א בסי' רפ"ד ס"כ באם קראו למפטיר מי שאינו יודע לקרות ההפטרה יכול אחר לאומרה אבל לכתחלה לא יעשה כן עכ"ל ה"נ דכותיה שלכתחלה לא יברך זה ע"ד שיתקע אחר וא"כ ה"א דה"ל ברכה לבטלה ולא אמרי' אע"פ שיצא מוציא אלא אם המברך תוקע קמ"ל דעכ"פ בדיעבד שרי והא' יוצ' בתקיע' השני ע"כ לא הוה כאן ברכה לבטל' וראיתי פירושים ע"ז ללא צורך לפע"ד:


 

מגן אברהם

(ו) ישלים אחר:    ול"ד לתורה שצריך לחזור לראש כמ"ש ריש סי' ק"מ דהתם כתיב תורת ה' תמימה (רי"ו נ"ו):

(ז) בברכה שבירך:    ול"ד לתורה שצריך לחזור ולברך דהכא הראשון עשה הברכה שיצאו כל הקהל בזה:
 

משנה ברורה

(י) ודי בברכה וכו' – דהלא הראשון בירך להוציא בזה כל הקהל.

(יא) והוא שיהיו שם וכו' – דאם לא היו שם באותה שעה, צריכים לברך לעצמן בלחש קודם שיתחילו לתקוע. אך אם כבר יצא ידי חובתו, תוקע בלא ברכה, כיוון שהציבור כבר שמעו הברכה מן הראשון.

(יב) ולא הוי ברכה לבטלה – כיוון שהשני יוצא בברכתו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש