מגן אברהם על אורח חיים תרעו
סעיף א[עריכה]
שלחנוכה תיבה א' (רש"ל) וע' הטעם בשל"ה וכ"כ מט"מ, בזמן הזה ולא ובזמן, לזמן הזה למ"ד בחיר"ק [רש"ל מט"מ], אם שכח והדליק נר א' פחו' מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשה [ב"י סי' תרע"ב א"ח ד"מ] ועמ"ש סוף סי' תרנ"א:
סעיף ג[עריכה]
(א) אין מדליקין עליו: ורש"ל פסק דאע"פ שהדליקו עליו צריך לברך אבל המשתתף בפריטי ושומע ברכה מבע"ה א"צ לברך (ב"ח וכ"מ ברא"ש) ומ"מ נ"ל דספק ברכות להקל וכ"מ בתוס' (סוכה דף מ"ו) שהקשו למה תקנו בחנוכה ברכה לרואה (ולמה לא תירצו דשאני נ"ח דאיכא מצוה בראיה) משא"כ בלולב וסוכ' דאין מצוה בראייתן אלא בישיבתן בה:
(ב) אינו חוזר וכו': אבל אם אשתו הדליק' עליו בראשון צריך לברך בליל שני שהחיינו דאשתו אינה פוטרת גופו אלא ביתו [ב"ח] ול"נ פשוט דלהפוסקים כשאשתו מדלק' עליו א"צ לברך על הראי' א"כ ה"ה דא"צ לברך שהחיינו כשמדליק וכ"מ בר' זירא דסמך על אשתו ואי ס"ד לא לפטר גופו אם כן ה"ל להשתתף ליפטור גופו אלא ע"כ נפטר לגמרי וכ"מ מהרי"ל סי' קנ"ז [עמ"ש סי' תרע"ז ] וכ"כ הע"ש בשם כ"ג מה"ב:
סעיף ד[עריכה]
(ג) אומר הנרות וכו': אחר שהדליק נר ראשון אומר הנרות ויהיו ל"ו תיבו' מלבד ב' תיבות הראשונו' רמז למנין הנרו' [רש"ל] ובהני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':
סעיף ה[עריכה]
(ד) בנר היותר ימיני: ואין חילוק בין אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [ב"י] אבל רש"ל כ' דכשהם מונחים לימין הפתח צריך להתחיל בנר הימיני שהוא סמוך לפתח והמדקדק יניח' באורך כשפוד שיהא כולן שוין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ"כ הב"ח ומט"מ כ' בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוזה:
כתב הב"ח מ"כ אדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך וכגון שעומדת אצלו בשעת הברכה אבל בע"א אין לברך כיון שהמצוה מוטלת על גוף האדם עכ"ל ועיין סי' ח' מ"ש בשם הג"מ דמשמע דאחר יכול לברך והיא תדליק ועמ"ש סי' תל"ב ס"ב, כ' הב"ח כשאחר מברך יברך על הדלקת נר חנוכ' עכ"ל ובר"ן פ"ק דפסחים גבי הפרשת תרומות לא משמע הכי:
(ה) להפנות לימין: וכ"ה ביומא דף נ"ח דזה מקרי דרך ימין וכ"ה בתשו' מהרי"ל סי' מ':