לדלג לתוכן

מגן אברהם על אורח חיים תרמו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

פסולי דעבות פסול בכל ז' [ת"ד רכ"ו]:

סעיף ב

[עריכה]

(א) ירוקות כשר:    דמינא דהדס הוא:

(ב) א' א' לאכילה:    ובמיימוני דפוס מהר"מ הא דכ' או שלקטן א' א' לאכילה פי' דאחר שא"צ לזה ההדס מותר ללקטן לכתחלה לאכילה ואף על גב שמתקן ההדס ממילא הוי דבר שאין מתכוין אבל מי שצריך להדס אף על פי שמלקטן לאכילה הוי פסיק רישי' ואסור וכ"ה בגמ' וכ"כ הרב"י ואף להפוסקים בסוף סי' ש"ך דלא כהערוך ע"ש בב"י מ"מ לצורך מצוה שרי באחר (תוס'):

(ג) ואילך כשר:    משום דבידו לתקן:

(ד) בכל ענין:    ובבד"ה כת' ולא משמע לי הכי אלא כל שלא מיעטן לעולם פסול עכ"ל וכנ"ל דהא"ח ס"ל כהירושלמי שמביא בסי' תרמ"ח דחזזית באתרוג כשר בשאר הימים אבל אנן קי"ל דפסול בכל הימים כמ"ש רמ"א בעצמו בסי' תרמ"ט ס"ד דמנומר פסול בכל ז' א"כ ג"ז פסול דהא איתא בגמרא בהדיא דענוים ה"ל כמנומר ואפשר דס"ל דלמסקנא אין הטעם משום מנומר אלא כשהוא בב' וג' מקומות אבל כשהוא במקום א' אין הטעם משום הדר אבל האמת יורה דרכו דגם במקום א' הטעם משום הדר דאל"כ מאיזה טעם יפסול ודברי רמ"א צ"ע לכן אין להקל:

סעיף ז

[עריכה]

(ה) ירוקים הם כשר:    ול"ד לולב שהתם הלבנ' קודם דלבן הוא בטבעו:

(ו) כשילבינו פניהם:    אחר שיפרכו בצפורן (מ"ב סי' י"ז):

סעיף י

[עריכה]

(ז) כשר אפי' כו':    משום שענפיו חופין ראשו [הרא"ש]:

(ח) במקום שאפשר:    וב"ח כתב דביבש ראשו אפי' א"א באחר אין לברך עליו, ע"ש:

סעיף יא

[עריכה]

(ט) נוטלו:    ק"ק דבכל הפסולים דינא הכי כמ"ש סוף סי' תרמ"ט: