לדלג לתוכן

מגן אברהם על אורח חיים תרלח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

רש"י פי' הטעם דל"מ תנאי בעצי סוכה כיון דא"א ליטלם בין השמשות משום דקא סתר אהלא ואתקצאי לכולה ז' וא"כ אם הוא בענין דליכא משום סתירת אהל כמ"ש סוף סי' תקי"ח מהני תנאי והר"ן כתב דל"מ תנאי בכל ענין משום דאסור מדאורייתא ודעת ר"י כשנפלה שרי מדאורייתא משמע אבל בעודה קיימת אפי' היותר מהכשר סוכ' אסור וכ' היש"ש פ"ד דביצ' דאם בנאה בחש"מ א"כ ליכא משום סתירת אהל ומהני בה תנאי שיהא רשאי להשתמש ביתר מהכשר סוכ' לכשתפול לכ"ע ע"ש שהוא כתב תי' אחר מדעתו:

(א) הסמוכים לסוכ' מותרים:    ואם סמך עצים לסוכ' כדי לעבות' אפילו אחר שנגמרה אסורים דלא גרע מנויי סוכה אא"כ התנ', יש"ש ונ"ל דה"ה שקים שנותנים לעבותם:

(ב) וכל זה כו':    כ' רי"ו וכל דינו כמו כן בסכה ישנה ואפי' לא חידש בה דבר ולא נעשית לשם סוכה כמ"ש בח"א עכ"ל וצ"ל דעכ"פ ישב בה: ונ"ל דמי שיש לו סוכה בנויה משנה לשנה מ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג אף על גב דכבר ישב בה בשנה שעבר' מ"מ כשעבר החג בטל' קדושת' וצריך מעש' אחר שתחול קדושת':

(ג) דהזמנ' לאו מלתא:    וק' דבסי' מ"ב ס"ג כתב דהזמנ' לגוף הקדושה מלתא היא וי"ל דתשמישי מצוה קילא טפי כמ"ש סי' כ"א:

סעיף ב

[עריכה]

(ד) וכן אוכלין:    ואם יודע שהילדים יאכלו מהם מוטב שלא לתלותם [ס"ח רס"ג] ול"נ דיתנה עליהם:

(ה) דמוקצים הם:    דבמוקצה למצותו אפי' ר"ש מוד' דאסור כדאיתא פ"ג דשבת ופ"ד דביצה (יש"ש דלא כב"י) עיין סי' תצ"ה:

(ו) בשעה שתלאם:    דלא כמהרי"ל שכ' שצריך לעמוד ב"ה ולהתנות [ד"מ]:

(ז) של ח' ימים:    ויש"ש כ' דחומרא יתיר' היא דכיון שאמר סתם איני בודל מהן כל ב"ה כל ח' ימים במשמע:

(ח) אין נוהגין להתנות:    כ' ביש"ש תפס מנהג אוסטרייך אבל בשאר מקומות נוהגין להתנות ול"נ דמהרי"ל אזיל לשטתי' דס"ל דצריך לעמוד ב"ה ולהתנות [אבל לדידן דרשאין להתנות] מבע"י א"כ לא שייך בקיאות דל' התנאי מפורש בגמ':

(ט) כ"ש בנויין:    צ"ע דמשמע בנויין מודה הרא"ש דנויי הסכך הן וכ"מ בגמ' דף י' ע"ב דמשני דלמא מן הצד משמע בהדיא דנויין שהן מן הצד אסורים וכ"מ בטור שדוק' בעצים כ' חילוק בין דפנות לסכך אבל בנויין לא כתב חילוק וכ"מ בהדיא בתשובת הרא"ש כלל כ"ב ס"ח בשם הירושלמי וע"ש בכ"ד:
כתב בד"מ לא יקשור הנוין דאסור להתירן בי"ט אלא יעשה עניבה עיין סי' שי"ז:
אין לתלות בסוכה שעטנז אא"כ גבוהים מתשמיש אדם [ד"מ מהרי"ל הגמ"נ] עיין ביורה דעה סי' ש"א ס"א וסי"א:
אותן החוקקי' פסוק בסוכות תשבו על הדלעת לא יפה עושי' כמ"ש ביורה דעה סי' רפ"ג בב"י וט"ז:
נ"ל דאף אחר סוכות לא יפסע על עצי סוכה דתשמושי מצוה היא כמו ציצית ולולב כדאיתא פ"ד דמגילה ועיין סי' כ"א וסי' תרס"ד ס"ח:

(י) דלא הוקצה מריח:    דהא אפשר לסכך בעצים [ר"ן]: