מגן אברהם על אורח חיים תרלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים תרלז |


סעיף ב[עריכה]

(א) וכן כו':    צריך עיון על מה שנדחק מהרי"ל ומביאו בשל"ה היאך יוצא אדם מסוכה לסוכה ע"ש דהא קייל"ן כחכמים שמותר לצאת מסוכה לסוכה:


סעיף ג[עריכה]


(ב) גזולה כשרה:    אינו מדוקדק דהא דרשינן לך למעוטי גזולה וכמש"ל אלא דבגזל קרקע כשרה דאינה נגזלת והוי ליה שאולה:


(ג) וכן בקרקע וכו':    וצריך עיון שנהגו קצת לעשות סוכ' ברשות הרבים ואם כן סוכה גזולה הוא וא"ל דבני העיר מוחלין להם דהא ברה"ר יש לכל העולם חלק בהם (עיין בחושן משפט סי' קס"ב ס"ב) ואת"ל דכל ישראל מוחלין מ"מ הרי יש לעכו"ם חלק בהם ומלשון רש"י בסוכה דף ל' ע"ב משמע דוקא מישראל אסור אבל מעכו"ם שרי ואף על גב דקי"ל גזל העכו"ם אסור מ"מ לא מקרי מצוה הבאה בעבירה וכ"כ הש"ג ורי"ו, אבל בס' יראים כתב דאפי' למ"ד גזל העכו"ם שרי מ"מ לא מקרי לכם ובתשו' הרשב"א סי' תתנ"ב כתב דמה שכ' רש"י מישראל ל"ד דהא גזל עכו"ם מעכו"ם אסור וישראל מעכו"ם נמי פסול וכ"כ ב"י סוף סי' תרס"ד וא"כ אסור לעשות סוכה בר"ה שהעכו"ם לא מחלי על כך (ועמ"ש סי' תר"מ ס"ב) ואף דבדיעבד כשרה מ"מ נ"ל דאין לברך עליה דאע"ג דלית בה משום מצוה הבאה בעביר' כיון דלא קניא כלל כמ"ש הר"ן ורי"ו מ"מ אין לברך עליה כמ"ש רסי' תרמ"ט וכ"מ בתוס' רפ"ג דסוכה וא"כ הוי ברכה לבטלה:


(ד) יצא:    ומותר אח"כ לישב בה לכתחל' כדאי' בעובדא דריש גלותא:


(ה) דמי עצים:    ואם אינו רוצה לתת דמי עצים לא יצא [טור ב"ה] וכן עיקר דהא מדאורייתא פסול בכל ענין כמ"ש הר"ן ותוס':


(ו) לא יצא:    עיין ריש סי' תרמ"ט וגבי סוכה הוי כמו לולב בי"ט ראשון דכתיב לך למעוטי גזול':


(ז) לא יצא בה:    דאין עלי' תורת שאולה כיון דלא קיימא ברשותו של ראובן ול"ד לקרקע דבחזקת הבעלים עומדת ולכך אין קרקע נגזלת עכ"ל התוס' ובהג"א כתב שלא מדעתו כ' הב"ח שכצ"ל בתוס' וכ"כ רש"א וכ"כ ד"מ אבל אם השאיל לו שמעון הקרקע לז' ימי החג ואח"כ הוציאו מסוכתו קיימי העצים ברשות ראובן ואינה נגזלת וה"ל כשאולה ביד שמעון (ב"ח) ומל' רמ"א שדילג תיבת שלא מדעתו משמע דס"ל דה"ה אם עשאה מדעת שמעון וכדאיתא בנוסחאות הישנים של התוס' דהא מ"מ אין הקרקע עומדת ברשות ראובן דאינה רק שאולה לז' ימים ואינה עומדת בחזקת ראובן וקשה דהא אף על פי שאין הקרקע נגזלת מ"מ העצים נגזלים וא"כ כשהוציא חבירו מסוכתו היא פסולה דהא אין כאן תקנת השבים כיון דלא טרח בה וצ"ל דמחובר לקרקע כקרקע, וקשה למ"ד בחושן משפט סי' צ"ה דבית לאו כמחובר לקרקע הוא ע"ש בהגה ועיין בש"ך שם שהרבה להשיב עליו וכל קושיותיו יש לדחות די"ל כיון דהקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה נקנה הבית עמו דמטלטלים נקנה אגב קרקע וה"ה לאינך ע"ש כי אין כאן מקומו אך מכאן הוא קשה וי"ל כיון שלא קנה הקרקע גם העצים לא קנה דהא לא משך בהם וכ"כ בהדיא בב"ק סוף דף קי"ז דלרבנן דקרקע אינה נגזלת אפי' מטלטלין המונחים בתוכה אין נגזלים ולר"א הקרקע נגזלת והמטלטלין נקנין עם הקרקע ומעתה י"ל דלהכי נקט הג"א שלא מדעתו דאלו בנה מדעתו ה"ל הקרקע של ראובן וקרקע אינה נגזלת וא"כ לא קנה ג"כ העצים אך כיון שבנה שלא מדעתו א"כ שמעון גזל העצים בלבד דהוי מטלטלין ואפשר לסתור כסתור דמי עיין בחושן משפט צ"ה גבי כל העומד לגדור וא"כ ה"ל גזילה ותקנת השבים אין כאן כיון דלא טרח בה ומיהו בחושן משפט סי' שי"ג דכשהקרקע שאולה לאחרים קונה המטלטלין שעליה ועיין ביורה דעה סי' רכ"א ס"ז: