לדלג לתוכן

מגן אברהם על אורח חיים תקצז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א

[עריכה]

כתב הב"ח שמהרש"ל לא אכל דגים בר"ה שהיו חביבים עליו (עמ"ש סי' תקפג) ורצ' למעט תאותו בדבר מסוים וכ"כ בשל"ה ובסוף סי' תקפ"א כ' בשמו הב"ח שלא ילבוש בגדים חשובים רק לבנים ונ"ל במקום שאין נוהגים ללבוש לבנים לא ילבש חשובים כ"כ, ובמגמ"יי כ' בפ' נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בר"ה:

סעיף ב

[עריכה]

(א) יש מקומות וכו':    המתענה א"צ ללמוד כל היום דכיון שמתענה מקרי כולו לה', ועוד דהטעם דמותר להתענות תענית חלום דהתעני' עונג הוא לו א"כ מקרי לכם עכ"ל ד"מ סי' תקכ"ט וזה הטעם השני ל"ש במתענ' בר"ה שלא מחמת חלום לכן טוב להחמיר עמ"ש סי' תקכ"ז סס"כ דלכ"ע אסור לבשל ע"ש דלא כלבוש שתלאן זה בזה ומכח זה כ' ויש מתירין למשרתת וכו' דליתא ולא עיין במהרי"ו ול' הגמ"נ אטעיתי' ע"ש דאשה דנקט לאו דוקא:

(ב) א"צ להתענות:    וכן עשה מעשה הר"מ לונזאני בס' שתי ידות:

סעיף ג

[עריכה]

(ג) המתענה:    כתוב בתשו' מהר"ם ססי' נ"ד מהר"ם התענ' וקידש בביתו קידוש' רבא ואמר הטעם לפי שהוא דאורייתא עכ"ל ועיין סי' רפ"ט דאנן קי"ל שהוא דרבנן ועמ"ש ריש סי' רע"א ומ"מ נ"ל דבלילה של ר"ה אסור להתענות כמו בשאר י"ט כמ"ש סי' תקכ"ט ע"ש דבחלום לא הראוהו אלא ביום ולא בלילה:

(ד) תענית חלום:    ואם הוא ספק אם הוא מחלומות שמתענים בשבת אין להתענות (כ"ה):

(ה) כל ימיו:    ומי שאינו ירא א"צ כדלעיל כ"מ במנהגים ואגור:

(ו) וא"צ למיתב:    אפי' חל בשבת (שם):

(ז) דמצוה להתענות:    צ"ל דס"ל כמ"ש ריש סי' תי"ח בשם רי"ו דהאידנא דבטלה מגילת תענית אין איסור להתענות בר"ה ועי' בר"ה דף י"ט ובב"ח כאן ושם:

(ח) בי"ה:    מפני שהם ימי דין (שם) כלומר ואין שייך לומר תעניתנו כתב הכל בו מי שהתנה להתענות בר"ה א"צ להתענות לעולם עכ"ל ומ"מ נ"ל דצריך התרה כמו בשאר נדרים ול"ד לנודר בשבת או בי"ט מאחר די"א שצריך להתענות בר"ה עכ"ל ב"י ונ"ל דמיירי שקבלו בלשון קבלת תענית עיין סי' תק"ע וכ"ש שנשבע: