מגן אברהם על אורח חיים תקצב
סעיף א
[עריכה]התוקעין והשומעין צריכין לעמוד [לבוש סי' תקפ"ה] ועיין סי' קנ"ד סס"ד, יש מקומות שנוהגים לתקוע כשמתפללין בלחש ואין לנהוג כן לכתחלה [כ"ה]:
(א) היום הרת עולם: דבתשרי נברא העולם [לבוש] אבל בתו' דר"ה דף כ"ז אית' דקי"ל כר"י דאמ' בניסן נברא העולם, והא דאמרי' זה היום תחלת מעשיך וכו', ע"ש ומסקי דבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן ועבב"ח סוף סי' תקצ"א:
סעיף ג
[עריכה](ב) לא ישיח: ובשעת התקיעות פשיטא דאסור לשוח אפי' לרוק אסור [ע"ה]:
(ג) והתפלות אין הפסק: ואף על גב דבסי' קס"ז ס"ו כ' דלכתל' לא ישיח כלל היינו בין ברכה להמוציא אבל בין תקיעות לתקיעו' שרי לכתחלה להשיח מעניינם:
(ד) א"צ לחזור: ול"ד לסח בין תפילין לתפילין דהת' ב' מצות הן משא"כ הכא דכול' חדא מצוה היא [הרי"ף] וא"כ אפי' שח בין התקיעו' דמיושב עצמן א"צ לחזור ולברך [הגמ"נ ורא"ש] ועמ"ש סי' תק"ץ ס"ח:
(ה) בענין התקיעו': צ"ע דבסי' קס"ז ס"ו פסק דלכתחלה לא יפסיק כלל ואפש' דהכא מיירי שצריך לשוח כגון שאומר להביא שופר וכיוצא בו ופשוט דאם שח בין ברכה לתקיעה מענין תפלה דצריך לחזור ולברך ול"ד למש"ל דאם שח מצרכי סעודה אף על פי שאינו צורך המוציא א"צ לברך דהתם המוציא נמי צורך סעודה הוא משא"כ כאן דמה ענין תפלה לתקיע' וכ"מ במרדכי ומ"ש רמ"א דהתפלות לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ופשוט דאפי' השומע אם סח בין ברכה לתקיעה צריך לברך ועמ"ש סי' קס"ז ס"ו בהג"ה:
סעיף ד
[עריכה](ו) אחר לתקוע: ועומד במקומו וא"צ לעמוד על הבימה [ד"מ סי' תקפ"ו]:
(ז) שראוי לעשות כן: שאין להעביר המצוה ממנו ועמ"ש סוף סי' קע"ד, ונ"ל דכל זה מיירי בזמניהם שהיו נותנים לו לתקוע בסתמא ואם כן זכה מיד בכל התקיעות וכמ"ש סימן קע"ד אבל עכשיו שנוהגים בקצת מקומות ליתן הסדרים לאחר א"כ מעולם לא זכה בה הראשון ושרי וזהו מ"ש ויכול אחר לתקוע תדע דהא בתמיד ט' כהנים זכו בו משום ברוב עם וכו':