מגן אברהם על אורח חיים רצב
סעיף א
[עריכה](א) ואני תפלתי: ובמנחה של י"ט א"א אותו כיון דאין קורין בתורה [ב"י ש"ל] וא"כ אפשר דבמקום שאין ס"ת א"א אותו ובהגמ"נ מפרש לפי שאין הכל מודים דבעינן לכם:
(ב) ג' אנשים: וא"א קדיש על התורה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שקודם י"ח ואפי' במנחה בתענית שמפטירין אין כאן הפסק דהפטרה שייכא אל הקריאה (הגמ"נ) וכ"כ בליקוטי פרד"ס שהקדיש שלפני י"ח קאי אקריא' ואף על פי שמפסיקין בין הקריא' לקדיש עד שיגלול ס"ת לא חשיב הפסק דסיומא אריכת' היא עכ"ל וכ"מ בלבוש וכתב הריב"ש סי' שנ"א דבמקום שאין ס"ת א"א קדיש שלפני י"ח ונ"ל שלא יאמרו ג"כ ואני תפלתי כמש"ל וגם שלא להפסיק בין הקדיש שאחר ובא לציון לתפל' י"ח וא"ל שיאמרו ואני תפלתי ויאמרו קדיש עליו דפסוק א' לא חשיב הפסק מידי דהוי איהללו או יאמרוהו קוד' הקדיש וכ"כ בסידור מהרר"ה שלעולם לא יתחילו י"ח בלא קדיש שלפניו:
סעיף ב
[עריכה](ג) בו במנח': פי' בין שיום השבת הוא ר"ח בין שיום א' הוא ר"ח א"כ אין אומרים במנחה נפילת אפים ולכן א"א צדקתך כנ"ל ובכ"ה לא הבין כך ולכן האריך בחנם:
(ד) במנחה נפילת אפים וכו': שכבר חל יום שלאחריו כמ"ש סי' תרס"ו [כל בו] וגם האבל זוקף המטות בע"ש מן המנחה ולמעלה [ל"פ]:
(ה) שלא לקבוע מדר': ובמרדכי כתוב שלא ללמוד כונתו שלא ללמוד בחברותה אבל שנים שנים לומדים בבתיהם כמ"ש ביורה דעה סי' שד"מ סי"ח ולכן המנהג לדרוש קודם מנחה ואם נמשכה עד סמוך לחשיכ' שלא יוכלו לקיים סעודה ג' אזי לא יאמרו פרקים או שיר המעלות עיין סי' רצ"ט: