מגן אברהם על אורח חיים רלו
סעיף א
[עריכה]כתוב בעמק ברכה שיש להפסיק בין ברקיע כרצונו ובין בורא יום ולילה ע"ש מ"ש תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד אף על גב דבעי' מעין חתימה סמוך לחתימה י"ל דאנו מתפללין שימלוך ה' ויקוים הפסוק והי' לעת ערב יהיה אור וכו' (טור), כתב ב"ח מה שאנו חותמין בא"י מלך צור ישראל וגואלו כשאומרי' מערבית אינו נכון דהא אמרי' בפ' ע"פ דק"ש גאל ישראל על גאולה שעברה ע"כ ומיהו בספ"ק דברכו' פירש"י דוקא שחרית קאי על גאולה שעבר' אבל גאולה דערבית קאי גם על לעתיד דכתיב להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילו' ע"ש וא"כ אין לזוז מהמנהג:
סעיף ב
[עריכה](א) צורך תפלה: ועוד תפלת ערבית רשות (רשב"א) ועיין סי' קס"ז וכן נוהגין דלא כרש"ל (ב"ח) ומ"מ אפשר דוק' בר"ח שהיא דאורייתא או בותן טל ומטר דמחזירין אותו אם לא אמרו, משא"כ בחנוכה ופורים שאין מחזירין אותו אם לא אמרו אפשר שאין מכריזין ומ"מ המנהג להכריז וכ"כ הרד"א ונ"ל דבין הפרקי' דינן כמו בשחרית דדוק' בין גאול' לתפלה יש מקילין משום דתפלת ערבית רשות אבל בין ק"ש וברכותי' חובה לכ"ע:
(ב) נהגו לעמוד: ובמ"ע כתב דצריך לישב וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל ורש"ל, וכ' שי"ל הושיענו אלקי ישענו וגו' שלא יהא יות' מי"ח אזכרו' ומ"כ בשם מהררנ"ש שכשהתפלל עם הצבור וקרא אח"כ ק"ש וברכותיה אז יאמר ברוך ה' וגו' מעומד:
סעיף ג
[עריכה](ג) יתפלל עמה': אף על פי דהם מתפללים מבע"י מ"מ תפלת הצבור עדיפא ממיסמך גאול' לתפלת ערבית ונ"ל דאם יש שהות יקרא ק"ש וברכותיה וידלג ברוך ה' לעולם וגו' וגם יראו עינינו כדי להתפלל עם הציבור דאינה אלא מנהג וכמה גדולים סוברים דאין לאומרו כמ"ש בטור עיין סי' נ"ב, ואם בא לב"ה בשעה שמתחילין ברכו והוא לא התפלל מנח' יתפלל מנחה בעוד שהם קורין ק"ש וברכותיה ואח"כ יתפלל ערבית עם הצבור ואח"כ יקרא ק"ש וברכותיה בלילה אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפלל ערבית ולהתפלל אחר כך ערבית בליל' דזה לא מקרי בשעה שהצבו' מתפללין כמ"ש סי' צ' ס"ט בשחרית ומוסף וכ"ש במנחה ומעריב דסתרי אהדדי ועיין סי' רס"ג סט"ו ועוד דתפלה עם הצבור חשיבה טפי מבשעה שהצבור מתפללין ועיין סוף סימן ק"ט:
סעיף ד
[עריכה](ד) המלך בכבודו: בס' עמק המלך קורא תגר על האומרים המולך בכבודו וכו' רק י"ל המלך וכו' מיהו בנוסח הרמב"ם כ' המולך וכו' וכ"ה בטור וכתבו הג"מ שא"ל ימלוך לשון בקשה שאין תפלה בחתימת הברכה וצ"ל פי' שבח שהקב"ה ימלוך לעולם וכ' בע"ה שיקרו מלת תמיד למטה תמיד ימלוך וכו':