מגן אברהם על אורח חיים רלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים רלה |

סעיף א[עריכה]

מ"ש הע"ת כאן דאל"כ לא הוי קשיא להו לחכמים מידי אין לו ביאור דאדרבה זה קושיתם דחכמים ס"ל דצריך לקרות ולהתפלל בלילה:

(א) קטנים:    ומן הדין סגי בבינוני' כמ"ש סי' תקס"ב אלא שאין אנו בקיאין לכן בעינן קטנים אבל גדולים לא מהני שנראים גם ביום (תר"י):

(ב) וקורא בלא ברכות:    ולא יסמוך על ק"ש שעל מטתו חדא מפני שקורא אותה אחר אכילה ושתיה וק"ש של חובה צריך לקרותה לכתחלה לפני אכילה ועוד שאינו מכוין לצאת בה ועיין סי' ס' ס"ד ומ"מ די שיקר' ב' פרשיות הראשונות כיון שהזכיר יציאת מצרים בבה"כ (תר"י) והעולם נהגו עכשיו כר"ת שיוצאין בק"ש שקראו בבה"כ אעפ"י שהוא מבע"י קצת אבל כל אדם יחמיר לעצמו ויקרא על מטתו כל הק"ש ולפחות ב' פרשיות ויכוין לצאת בה ובקיץ יזהר לקרותה אחר צ"ה ואף על פי שאוכל קודם יצא כמ"ש רש"י ועמ"ש סי' רס"ז והותיקין נוהגין לקרות מיד בצ"ה ועמ"ש ס"ב:

(ג) מקדימין הרבה:    כתוב בת"ה שהיו נוהגין להקדים ג' או ד' שעות לפני הלילה ונדחק מאוד ליישב המנהג ולא עלתה בידו ומדברי הב"ח בסימן רס"א משמע דנהגו כמ"ד דמשקיעת החמה הוי לילה ופלג המנחה הוי שעה ורביע קודם השקיעה וכשנחשוב שעה זמניות הוי בקיץ לערך ב' שעות קודם הלילה ומיהו אנן לא קי"ל הכי דהא בע"ש עושין מלאכ' עד חצי שעה קודם הלילה בקירוב ולכן אפילו בדיעבד אם התפלל בזמן הנ"ל צריך לחזור ולהתפלל אבל ק"ש סביר' להו לרוב הפוסקים דבעינן דוקא אחר צ"ה ולכן לא מיחזי כיוהרא אם חוזר וקורא, נ"ל דמי שרגיל לקרות ק"ש ולהתפלל בצבור מעריב בלילה וטעה והתחיל בברכת ק"ש עם הצבור מבע"י יגמור אותן כדי שלא יברך ברכה לבטלה ובלילה יקרא ק"ש בלא ברכותיה ויתפלל ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה הכי עדיף טפי כדי שיתפלל בזמנה וכ"מ סוף סימן פ"ט דלא שרי' ליה לקרות ק"ש קודם זמנה משום סמיכות גאולה לתפלה של שחרית וק"ו ערבית עמ"ש סי' רל"ו ס"ג:

סעיף ב[עריכה]

(ד) להתחיל לאכול:    ל' הטור אסור לקבוע בסעודה וכ"כ המרדכי ואגודה וב"י בשם תוס' וכמ"ש סי' תל"א דטעימה בעלמא שרי אבל בת"ה סי' ק"ט משמע דאפי' טעימה אסור מדאמרי' בגמ' לא יאמר אדם אוכל קימעא ואשתה קימעא כו' ועיין סוף סימן תרצ"ב, ואפשר משום דהוי דאורייתא חמירא טפי אבל א"ל משום דלילה זמן שינה הוא חמיר' דהא בתו' סוכה דף ל"ח דחו לה"ט ועמ"ש סי' תרצ"ב ומ"מ נ"ל דאין להחמיר בטעימה בעלמא וכמ"ש סי' תל"א ולא דמי לקידוש ולהבדלה דאסור לטעום דהנהו אתקן דוקא בתחלת הלילה בכניסתו וביציאתו, ועמ"ש ס"א דלרש"י אם קרא בבה"כ מבע"י רשאי לאכול קודם קריאתו שנית בביתו ומ"מ במ"ש שאין קוראין מבע"י בבה"כ אסור להתחיל חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים ואין לסמוך על קריאת השמש לבה"כ דהא מקצת אין הולכין לבה"כ במ"ש:

(ה) מפסיק:    כיון דק"ש דאוריית' היא:

(ו) צריך להפסיק:    כיון די"א דמותר להפסיק וגדול' מזו כתבתי סי' ער"א ס"ה דלא כע"ת:

(ז) להפסיק:    דבמנחה כיון דזמנה קביעה מירתת ולא אתי למיפשע לכן א"צ להפסיק משא"כ בערבית דכוליה ליליא זמני' הוא גזרי' דלמא אתי למיפשע ועיין סי' קס"ו וססי' קס"ח וסי' תע"ה וססי' רל"ג:

(ח) ואם אין שהות:    וצריך ליזהר בימות הקיץ שלא לאכול בסעודה גדולה שיודע שתמשך (אפשר צ"ל) כל הלילה רק יקרא ק"ש ויתפלל קוד' ואפי' התחיל מבע"י. צריך להפסיק עמ"ש סי' רל"ב:

סעיף ג[עריכה]

(ט) מיד בצאת הכוכבים:    ואסור לעשות כל המלאכות הנזכרות בסי' רל"ב (ב"י רשב"א ועמ"ש שם):

(י) חצי הלילה:    פי' דאם איחר אפי' במזיד עד חצות רשאי לקרותה אח"כ: