מגן אברהם על אורח חיים ר
סעיף א
[עריכה](א) מפסיק: ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון:
(ב) אינו רשאי: וב"ח פסק כרב האי דרשאי לצאת דאין חיוב זימון חל עד שיגמרו סעודתן ומ"ש בסי' קצ"ג ס"ב שאין רשאין לחלק מיירי כשגמרו סעודתן כאן אלא שהפכו פניהם זה לכאן וזה לכאן והכי נהיגי עלמא עכ"ל וכ"מ בפירש"י גבי פרח זימון שכתב והפורשים היו צריכים לצאת לשוק קודם שגמרו החבורות סעודתן עכ"ל:
סעיף ב
[עריכה](ג) לחזור לאכול פת: ואם לא היה דעתו לאכול פת רק פרפרת אין צריך לחזור אלא למקום שפסק (ד"מ אגור וב"ח) ואם אכל פרפרת צריך לברך עליהם ברכה אחרונה כיון דלא אמר הזן כנ"ל, ומ"מ יזהר לכתחלה שלא יסיח בנתיים (ש"ל תניא) כ"מ בתו' ועמ"ש סי' קפ"ג ס"ו וצ"ע דהרא"ש כת' גבי פרח זימון אף על פי שאכלו אלו הג' ביחד אפ"ה אין יכולים לזמן דפרח זימון מנייהו אפי' על מה שאכלו לאחר מכאן כיון דזימנו כבר על תחלת הסעודה כל אחד חוזר למקום שפסק עכ"ל ולמה כ' כאן הרא"ש והטור דחוזר לראש ונ"ל דהרא"ש קאי לפירש"י שאינו מפסיק אלא עד נברך כנ"ל, כתב הטור מי שהפסיק פעם א' יכול להפסיק פעם שנית, וכתב הב"ח דמיירי שמתחל' אכלו ג' והפסיק א' לב' ואח"כ באו ב' אחרים ואכלו עם הא' ול"ש לו' פרח זימון מיניה דכיון דמצטרפו עמו ב' אחרים שלא זימנו יכולים לזמן עליו ולאו דוקא פעם שנית דה"ה פעם ג' או יותר יכול לזמן עכ"ל, אבל אם היו ה' בחבורה א' והפסיק א' לב' שוב לא יוכל לזמן עם ב' הנשארים דפרח זימון מכולהו ועיין ריש סימן קצ"ד בהג"ה אבל אם היו ז' או ח' והפסיק לשנים יכול אח"כ להפסיק פעם ב', כתב הטור אם הם י' ומפסיקין ג' לז' א"צ להפסיק אלא עד שאמרו ברוך אלקינו ואם חזרו הג' ואכלו יכולים לזמן יחד ע"כ ונ"ל דיכולים להצטרף לז' אחרים לו' אלקינו דלא שייך לו' פרח זימון דאמירת אלקינו דאכל בי י' שכינתא שריא עיין סי' קצ"ג סכ"ג ונ"ל דאפי' יש ה' שהפסיקו מצטרפין עם ה' אחרים לברכת אלקינו:
(ד) כשרוצה לברך: דבתחל' לא נתכוין לפטור בברכה זו:
(ה) בלא ברכה: ואם לא היה דעתו לחזור ולאכול וחוזר ואוכל צריך ברכה בתחלה: