מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(א) מפסיק גם כן: ול"ח כתב דטוב לומר יהיו לרצון קודם התחנונים ואחריהם וכ"כ הב"ח:
(ב) מקצר ועולה: דהיינו שמפסיק באמצע התחנונים ופוסע לאחריו אין חובה לומר תחנונים בכל פעם (רשב"א) ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה (ד"מ):
