מגן אברהם על אורח חיים קכג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים קכג |

סעיף א[עריכה]


(א) ג' פסיעות:    עיין בבית יוסף שכתב הרבה טעמים ועוד שמעתי טעם דבזכות ג' פסיעות זכה נ"נ להחריב ב"ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה ב"ה, ובאמ' בגמרא אית' ד' פסיעו' וברב' ש"ה דף ד' איתא ג' פסיעות וכ"ה בזוהר מקץ ע' תמ"ז ופשוטו של דבר פוסע לאחריו כעבד הנפט' מרבו:


(ב) ואחר שפסע:    לא כאותן שאומרים עושה שלום בעוד שפוסעין דאין נכון לעשות כן:


(ג) לצד שמאלו:    שהוא ימין השכינה:


(ד) שלום עלינו:    דלא כהאומרים עלינו ועל כל ישראל:

סעיף ב[עריכה]


(ה) יעמוד:    חייב לכוין רגליו כמו בתפל' [רד"ך בית כ"ז וע"ש ובס' ב"ז סי' קפ"ז]:


(ו) ולא יחזור:    וכשאומרי' פיוטים חוזר כשש"ץ מתחיל י"ח (ל"ח): כתב הכ"מ דאם רוצה עומד שם ואינו חוזר למקומו אבל לפי סברת י"א הטעם דבעינן ו' פסיעות עב"י ולכן צריך ג"כ לפסוע ג"פ לפניו ומה"ט מקפידין שלא יעבור אדם לפניהם בעוד שעומדין שם שלא להפסיק בין הו' פסיעות (ל"ח) עיין סי' צ"ה ס"א ומ"ש סי' קכ"ד וסימן קל"א ס"ב:


(ז) והש"ץ יעמוד:    אבל מדינא יכול לחזור מיד דביחיד נראה כאלו רוצה לחזור ולהתוודות והוא ככלב וכו' ועיין סי' תר"ז ס"ד אבל בש"ץ הדבר ידוע שעושה כן להוציא רבים י"ח (שם ברשב"א):


(ח) כשיעור זה:    וב"ח פסק כמ"ש הרד"א בשם הראב"ד דצריך לשהות כשיעור שיגיע ש"ץ לקדושה ומ"ש בסי' ק"ה (כ"ה) ד"א היינו משום דצריך לחזור ולהתפלל אבל בלא"ה הוי ככלב ע"כ, וכ"מ בתשובת הרשב"א וגם מ"ש הרי"ו הרי"ו ישהא מעט י"ל דר"ל כשיעור הזה וכ"מ למעיין שם ומ"ש בב"י וכן נראה וכו' הוא מדברי הב"י:


(ט) אסור להחזיר:    שלא יחשדוהו שדילג (לבוש) וכשמתחיל הש"ץ רשאי להחזיר פניו אבל לחזור למקומו אסור עד שמגיע לקדושה כמש"ל דלא כהב"ח ע"ש:

סעיף ג[עריכה]


(י) רגל שמאל:    נ"ל הטעם משום דמסתמא עוקר אינש כרעי' דימינא ברישא לכן בשמאל דמראה כאלו כבד עליו ליפטר מלפני המקום ועמ"ש סימן (צ"ז) ומה"ט אטר רגל עוקר שמאלו שהוא ימין דעלמא תחל' ואפשר עוד לומר הטעם דצריך לפסוע לימין השכינה תחילה ואם כן צריך לפסוע בשמאל תחלה וקצת נוהגין לפסוע רגל הימיני אל השמאלי ואח"כ פוסעין בשמאל (ל"ח):

כתב ב"ח ואם יש דוחק בב"ה רשאי לפחות משיעור גודל בצד עקב ולסמוך על הרשב"א שכתב בתשובה סי' שפ"א שאין שיעור לפסיעות אלו עכ"ל ול"נ דהרשב"א לא כתב אלא שאין צריך לפסוע פסיעה בינונית שהוא אמה ע"ש אבל פחות מעקב בצד גודל לא מיקרי פסיעה כלל ובד"מ כתב הטעם דתפלות נגד תמידין תקנום ובעי' דומיא דכהנים בעבודתן ולכן לא יפסיע פסיעות גסות יותר ועוד דמחזי כרץ מלפני המלך ע"כ וכ"מ בטור ריש סי' צ"ה ע"ש בשם הירושלמי:

סעיף ה[עריכה]


(יא) בקול רם א"צ:    דסומך על הקדיש שאחר ובא לציון אף על פי שמפסיקין בקריאת התורה והלל וא"מ כולהו לסדר התפלה באים (ת"ה סי' י"ג):


(יב) אין צריך לחזור:    ואם הוא רגיל לפסוע אין למחות בידו (רדב"ז סי' קנ"ג וע' בהגה' פ"ק דברכות):


(יג) פוסע ג' פסיעות:    דמתחלה צריך לפסוע ולהפטר על התחנונים של עצמו כגון אלהי נצור ואח"כ צריך אחר הקדיש על התפלה שהתפלל בעד הצבור (לבוש):

סעיף ו[עריכה]


(יד) יהיו לרצון:    דסומך על תתקבל צלותהון ובשל"ה כתוב לומר יהיו לרצון: