מגיד מישרים אמור

<< · מגיד מישרים · אמור · >>

אור ליום שבת כ' לאייר שנת י"שא ה' עמך וכו' והא שדרוני לאודעותך רזא יקירא ברזא רוהכהן הגדול דאיהו רמיז בחסד עליון דאיהו כת"ר מאחיו דאינון שאר ספירן אשר יוצק על ראשו שמן המשח' דאיהו משחא דנגיד ונפיק מלעיל' ללבוש את הבגדים דאינון ספירן. את ראשו לא יפרע משום דגידול שער אחזי על דינא והתם כלא רחמי אינון וא"ת דהא ליואי משום דאינון דינא מעבירי תער על בשרהון והיכי אמרת דגידול שער אחזי על דינא איכא למימר דגידול שער אחזי על דינא דאינון מותרות וכן למעבר כל שערא נמי אחזי על דינא אבל בספר' בתספורת בן אלעשא כסום יכסמו את ראשיהם דמספר ומשאר עקר שערי האי הוא שלימותא ורחמי. ובגדיו לא יפרום דבגדיו רמיזי לספירן. ואי בזע יתהון אחזי פגימותא. ועל כל נפשות מת וכו' אפי' לאביו ולאמו דהא בההוא דוכתא לא מדבק שום צד מסאבות'. ומן המקדש לא יצא דהא איהו באתר דקדש קדשין. והוא אשה בבתוליה דאיהו בינה. ואתה שלום וכו':

אור ליום ז' כ"ד לניסן הא אתינא לאלפ' לך רזין עמיקין דרעוה דרעוין סתימא דסתימין בעא לגלאה לך דהנ' עתך עת דודי' אינון יומין קדישייא דירחא דניסן ואת קדישתא יתהון. תו במתנית' דילי דנסיבת להון ע"פ ואהדר' עטרה ליושנה למיהוי תורה שבע"פ והא שדית בס' שתיתא' וע"כ אסתליק' ואתעלית ואתינא לגלאה לך רזין אלין דמהיום עד כמה שנין לא אתגליאו ולא אתחזו ולא תשכח יתהון בשו' ספר' ולא שום חכימ' מחכימי דרא ידע לון הלא אמרו רבנן המלך והכל' ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל והיינו לומ' דבההו' יומא קדישא דכפורי' דמתגלי בינה וע"כ כולהו עלמין בחדוה המלך והכלה דאינון ת"ת ועטר' דספירו' עלאין ירחצו את פניהם כלומר דאינון בייחודא וברירותא וחביבותא ואיפקדון נהורין בהאי יומא קדישא והחיה דאיהי מלכות קדישא דהיא כלילא מי"ס עלאין כמא דאוליפתך ואתקריא' חיה בגין דחיותא דילה תלי בספירות עלאין. תנעול את הסנדל כלומר דאיהי בשלמותא ונהירותא ומייחדא בנעל דידה דאיהו מטטרון. ואוף בסנדל דילה דאיהו סנדלפון והני אינון נעל וסנדל דילה וכדכתיב מה יפו פעמיך בנעלים והיינו רזא דאמור רבנן אם יבא אליהו ויאמר חולצין בסנדל שומעין לו במנעלים אין שומעין לו שכבר נהגו העולם בסנדל דהא ודאי איכא למיד' אי מדינא מנעל מהני אמאי אין שומעין לו בגין דנהגו עלמא אבל רזא דמלת' דרזא מאן דאתפטר בלא בנין לא יכול לסלקא בצרורא דחיי דחד מגווני דכרת איהו מאן דאזיל בלא בני' משום דהא צדיקיי' בההוא עלמ' עבדין פירין ומולידין והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא דכיון דאית להו שרשא ויסודא בהאי עלמא יכיל לאשתלומי בההו' עלמא ומיהו כד שבק בנין אע"ג דלא אתקיימו בתדיר אלא רגעא חדא סגי בהכי כיון דבעידנא דאתפטר מהאי עלמ' הוו ליה שרשא וכד לא שבק בנין פקיד קב"ה דייקי אחוה דאיהו כגוונא דיליה דנשמתא דתרוויהו מחד ענפא ויסב אתתיה דאיהו כגופיה. וההוא בר דיוליד מיניה אתחשב כאילו מיתא גופיה אוליד והא אית ליה שרש' בהאי עלמא ובהכי משתילין בההוא חסד עלמ' לאתדבק' באתרא דמבעי ליה ואי צריך לאתגלגולי הוא מתגלגל בברא קדמאה דיולידו וכד חזו בי דינא דאין זווגם עולה יפה מצוה למחלץ. ורזא דחליצה איהי דההו' נעל דהוא מטטרון חוצץ באפי ההוא נפשא ולא שביק לה לאתדבקא במלכות קדישא דאיהי סופ' דדרגין קדישין ולהכי חלצה נעל מעל רגלוהי דנעל איהו רזא דמטטרון ורגל רזא דמלכות למימרא דמן היום ולהלן לא יחוץ נעל דהוא מטטרון באפי ההוא נפשא ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהו מלכות קדישא ומשום דמטטרון דבק במלכות קדישא בלי שום חציצה כלל משום הכי בעיא שלא יהיה דבר חוצץ בין נעל לרגל וכל הנך קשרים וקרסים למרמז על קשרא דחייצי באפי ההו' נפש' ומשו' דצדיקין גמורי' מתדבקי' במלכות קדיש' ולהנהו הוי יאות למחלץ במנעל כדקא אמינא אבל הנך דלאו צדיקין כולי האי מתדבקים במטטרון וסנדלפון חייץ באפייהו והנך מבעי למחלץ בסנדל ומשום דרובא דעלמא לא צדיקין גמורים נינהו נהגו להשוות המדה ולמחלץ בסנדל ולא במנעל ומ"ה קאמר אם יבא אליהו וכו'. לפי שכבר נהגו כדאמרן ומאן דאיהו זכאה מעשיו יקרבוהו ובהאי אתערות' סגי לסלקא ליה ולאתדבקא באתר דאצטריך ליה:

ורזא דרקיקא והקריאה וחליצה אינון ברזא דנר"נ הקריאה לקבל נשמה וחליצה לקבל נפש דהא חליצה כגוונא דנפשא דאיהי עולם המעשה ומ"מ לאו מעשה בידים אלא בפומא דנפיק מיניה דבורא דאיהו רוחני ובהכי דמי רקיקה לרוחא דהוא כליל מנפש ונשמה וכד הני ג' עובדין אתעבידו דאינון לקבל נפש רוח נשמה הא אינון אתקשרו כחדא ולית מאן דמעכב באפייהו מלאתדבקא באתר דאבעי ליה לאדבקא:

אח"כ פי' לי כל פ' ראשון מפרקי אבות ואמ' דלא בעי לפרש' יתיה בדרך סוד אלא ע"ד הפש' דישמעון עמא והקשה בו כמה קושיות מהם שהקשו המפרשי' ונוסף עליהם וישב הכל כשפרש שהג' דברי' שאמרו כנסת הגדול' הם כנגד ג' הנהגו' שצריך האד' והם כנגד נר"ן ועפ"ז פי' כל הפ' עד סופו ודרשתיו ושבחוהו וכשהגיע למשנת כל ימי גדלתי בין החכמי' היה מגמגם בפי והיה אומר לי מה שאני מגמגם אתה גורם לי לגמגם לסבת הרהורין שאתה מהרהר בשעת התפלה ואינך מכוין בה כראוי לכן בני התחזק ובטל כל הרהורין מלבך ותמיד תהרהר במשניות ולא תפריד מלחשוב בהם אפי' רגע א' ובכן תסלק לי בדרגין עילאין ברזא דישראל אשר בך אתפאר לכן ייחד כל מחשבותיך לתורתי ותתוקד על ק"ש ותזכה לדרגין עלאין עוד אמר לי על ג' דברים העולם עומד וכו' הם רמז לג' עליונות תורה כנגד חכמה עבוד' כנגד כתר שכל העבודות אליו ובו מתייחדות הספירות כולם גמילות חסדים כנגד בינה שהיא גומלת חסד עם כל העולמות שיצאו ממנה ומאי דקאמר על ג' דברים העולם קיים וכו' היינו רזא דגבורה ת"ת יסוד או מלכות יסוד ת"ת:

עוד א' מה שהלכת אתמול לבקש בשר ואבדת חצי היום ולא יכולת למצוא ואף תרנגולים שבאו לידך לא אסתייעא מלתא הכל מאתי היה להודיעך שהבשר והיין שהם משכן היצה"ר אין לרדוף אחריה' כי בזולת' יחיה האדם כי הלא בזולת בשר כבדת את השבת לכן חדל לך מההרהורין כי אם בתורת ה' כל היום כי אתה מושגח מאד במעשיך ואינך נוקף אצבעיך וכו' לכן תדקדק במעשיך:

עוד למדני פי' כל הפרק ה"ה בדרך פשט מחוד' לא נמצא בדברי שום מפרש וגם לא שמעתיו מעולם ונתן קשר למשניו' כל הפ' מתחלתו עד סופו שכולן סובבות על ג' הנהגות ודרשתיו ברבים וכלו מחמדים:

אור יום שבת של סוכות שנת ש"ח חזק ואמץ וכו' רק כי תדבק בי ומעט בהנאו' ככל אשר הורתיך והזהר מאד מלהרהר בענין המשגל כי סמא"ל רודף אחריך בהרהורים ההם והזהר מאד ממנו וקדש עצמך במותר לך כי איש אתה והתחזק עצמך בכך וע"י כן תזהר מלהתענג כלל רק תמי' מחשבתך דבקה בי כמא דאוליפתך ואזכך וכו':

והא במצות סוכה איכא למידק תינח דצריך הסכך להיו' גדולו מן הארץ לרמוז על הסוכה שהיא מארץ החיים אבל מאי טעמא מחובר לקרקע פסול אדרבא מחובר לקרקע עדיף למרמז דיניק מארץ החיי' ויש לומ' משו' דמחוב' לקרקע הוי יניקותה מלמטה למעלה ויניקותא דספירן הוי איפכא וטעמא דלא תהא נמוכה מעשר' למרמז דכלילא מעשר ספירות. וטעמא דלא תהא גבוה מעשרים משום דעד עשרי' רמיז דכלילא מעשר ספירן מדינא ורחמי דהוו ליה עשרי' וז' על ז' רמיז על ז"ס הבנין דכלילן מדינא ורחמי והזהר מליהנות ומלרום לבבך על כל כבוד ומעלה שאני משפיע לך לעולם ועד כמה דכתיב ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני והזהר מלכעוס על שום דבר ומליהנו' וטוב לך ואתה שלום:

אור ליום שבת כ' לתשרי ה' עמך וכו' והא כמא דסוכה סליק לעילא ורמיז' לעילא לעילא דהא כמא דלמעלה מעשרים אמה פסולה משו' דהיא רמיזא לעילא מעשר ספירות דאינון כלילן מדינא ורחמו וסלקין לכ' ואשתכח דהי' רמיזא לעילא מי"ס דחלל סוכה תנן והסכך רמיז לעילא מכ"ע בשירותא דאין סוף וסוכה רמיזא נמי למלכו' דהא איהי כליל בא"ס אשתכח דהיא סלקא באין סוף ונקראת מצוה קלה משום דרמיזא במלכות דהיא קלה בערך הספירות כי היא משפעת לנפרדים וגם נקראת קלה משום דרמיזא באין סוף ומשום דתמן לית תפיסה ורעיון נקראת קלה ומ"ה אמור חז"ל שפיר דמאן דיתיב בצל סוכה יתיב בצילא דמהימנותא דהא רמיזא במלכות כליל בא"ס ומשום דאיהי עלויא טובא עבדתון יתיה על רשב"י ועד דאתון לא אתכוונתון להכי:

ולולב ומיניו רמיזי לז"ס הבנין והא איכא למבעי כיון דכל מאי דאזלי בעלמא לאו איהו אלא כדי לייחד ת"ת במלכות א"כ אמאי לא אגדינן לאתרוג עם ג' מינים וי"ל דהאי איהו ברזא דדו פרצופי נבראו ובתר הכי נסרה והעמידה כנגדו כי היכי דתתנהיר מיניה מה דלא הות מנהרא הכי מקדמ' דנא והכא נמי אי הוה אגדינן לאתרוג עם שאר מיניה לא הות מנהרא מיניה ולהכי לא אגדינן אלא מוקמינן. ליה לקובלא בשאר מינים ובהכי מתנהרא מיניה ובשעת הנענועים מחברינן לה עמהון וסליק כלא שפיר. והא גשמים דאתו לא הוו דוגמת שפך לו קיתון על פניו ח"ו אדרבא נתקבלו דבריכם ורשב"י ובנו שמחו לקראתכ' בקרותכם זוהר על מערתם ובכפר הסמוך להם אלא דכיון דהקפתם לרבי אלעזר בד' מינים הבאים לרצות על המים נתעוררו המים ובאו ואילו הייתם מקיפים פעם אחרת היו רוב גשמים באים לעולם כמו בימי חוני המעגל ומפני כך באו גשמי ברכה רצופים כדי שלא תקיפו יותר עליהם וכלל זה יהיה בידכם כל זמן שהעולם יהיה צריך לגשמים ביותר תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים ותענו:

ועל כל צרה שלא תבא על הצבור תקיפו אותם שבעה פעמים ותענו ובכן תדע כי הם שמחים מאד בקרותכ' זוהר על מערתם או בכפר הסמוך להם ואם תתמידו לקרות כן יגלו לכם רזין עלאין וכלהו רמיזין בזוהר אלא דלא מסתכלי בהו עד דיתגלו לון ואז ידעו למפרע אתר דרמזו להון דהא בהאי זוהר דבנייכו רמיזי כמה רזין עלאין דלי' לון חושבנ' אלא דבני נשא לא מרגישין בהו וכד יתגלו להו ירגישו בהם ואתה שלום:

אור ליום שבת יום א' של חג הסוכות שנת הרצ"ז ה' עמך בכל אשר אתה עושה וגו' הנה היסורין האלו שבאו אליך אילו היית סובל אותם ולא היית מפריד מחשבתך מהתורה אפילו רגע היית מתעלה במעלות רמות שלא תוכל לשער אכן מאחר שסבלת אותם והצדקת עליך את הדין הרי הם לך מזבח כפרה וגם בזכות שגמרת בלבך למסור נפשך על קדושת ה' שדרני קב"ה וכל בני מתיבת' דרקיעא לגלויי לך רזין אלין דלא תשכח יתהון בשום ספרא. ועוד לית חכימא בדרא דידע יתהון אבל בתר דתנדע יתהון יתגלון לך סיפרייא. הלא כל בן דעת יבעי אמאי פקיד קב"ה לשבחא קמיה בחגא בארבעה מילין אלין ומ"ש מפסחא ועצרתא דמשבחינן קמיה ולא נקטינן מדי בידין ותו מ"ש הני ד' מינין ממינין אחרנין. ותו אמאי נקטינן ערבה דלית בה טעם וריח. ותו למ"ד דרמיזי הני ד' מינים לד' גווני דאית בישראל. חד גוונא דאית בהו טעם וריח וכו' א"כ כי היכי דנקטי הדס גופיה דאית ביה ריחא וכן נקיטי אתרוג גופיה דאית ביה טעמא וריחא ולא סגי לן למנקט ענפא מענפוי וכו' הכי נמי הוה לן למנקט תמר גופייהו דאית בהו טעמא ואמאי נקטינן לולבא דלית בה טעמא. ותו אמאי בשיתא יומין כפתינן לולבא וביומא שביעאה שרינן רישיה והוי פטור אבל אסור בסיפיה. ותו אמאי מקיפין כל יומא חדא זימנא וביומא ז' ז' זימני. ותו אמאי מקיפין ביומא ז' בערבה דלית ביה טעמא ולא ריחא ותו מאי רזא דחביט חביט ולא בריך. ותו מאי רזא דנענועי לולבא ותו אבעי לחברא אתרוג בהדי אינך מינין בעידן נענועא או לא:

והלא רזא דמילתא דבירחא דתמוז וירחא דאב אבעי קב"ה למידן עלמא דאינון ירחי דדינא קשיא אלא דאי הוה קב"ה קאים בהנהו ירחי על עלמ' בדינא לא הוה עלמא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא מגו תוקפא דדינא דידהו דמשום הכי אתחריבת בהו בי מקדשא תרי זמני וקב"ה מגו דחייס על עלמא סליק דינא מהנך ירחי ולא בעא לסלקא ליה לירחא דאלול משום דסמיך לון ותקיף ביה דינא וסלקיה לירחא דתשרי ומשו' הכי תקינו קדמאי למיק' בלילייא בירחא דאלול ובירחא דתשרי ברישיה דאין ביה קב"ה עלמא וג' ספרי' נפתחי' ביה ושל בינוניים תלויים עד יום הכפורים דביה מתגלי זוהר לבינוניתא דכתרא עלאה וביה מכפר לאינון דזכו ומתחתמין לחיים ואינון דלא זכו לא מתחתמי למיתה דהא ביומא דאתגלי עתיקא קדישא ליכא חתימה למיתה אלא תלי וקיימי וביומי דבין יום הכפו' לסוכות יהב קב"ה לישראל מצות ד' מינים ומצות סוכה דיתעסקו בו כי היכי דיזכו בהו ובתוך יומין דבין יה"כ לסוכו' לא מתחשבי חוביא דחבין בהו משום דזוהר לבינוניתא דאתגלי ביה אכתי מתנוצץ עד יומ' קמא דחג' והיינו דאמור רבנן ראשון לחשבון עונות למימרא דמיום הכפורי' עד ההוא יומא לא מתחשבי עונו' והלא אוליפתך רזא דאלהות עלאה קדישא דאינון י' ספירן עילאין ומטרוניתא כלילא מכלהו ומאן דמפריד בין י"ס עילאין למטרונית' עליה אתמר ונרגן מפריד אלוף ואיהו גרים חורבן עלמין ומאן דמייחד לי"ס בהדי מטרוניתא איהו גרים קיומא דכלהו עלמין ובגין דישראל כוליה שתא מסגלין חובין וגרמין לפרדא בינייהו פקיד קב"ה דבהני יומין ייחדון לון לגמרי כל ישראל כטוב כחוטא בגין דיתקנון פרודא דמפרדי כלא שתא וייחוד' הוא לשבחא קמיה בהנך ד' מינין ולולב הא איהו רמיז לאילנא קדישא ועלין דאית ביה מהאי גיסא ומהאי גיסא רמיזי לספירן דמימינא ומשמאל' ועליו כפולו' רמז דכל ספירה כלולה מדין ורחמים וגופא דלולב רמיז לצדיק ותתפ' ברזא דוא"ו ומשך הוא"ו סליק עד כתר ברזא דמוסף דרמיז לצדיק ואמרינן ביה כתר והכי נמי לולב סלקין עלין דיליה עד התיומת ואית לולבים דשלמה תיומת דילהון בתלת עלין שוין קצת ואי' דשלמ' תיומת דילהון בחד עלה בלחוד ואינך תרי לתתא ולעולם מציעאה עילא מן תרין דמציעאה רמיזא לכתר ואינך תרי לחכמה ובינה ברזא דתלת עלין כחד מסדרין כח"ב זה אצל זה ובאידך כתר לעילא חכמה ובינה לתתא האי מהאי גיסא והאי מהאי גיס' ואלו ואלו דברי אלהים חיי' דאע"ג דחכמה ובינה לתתא מכתר אינון מתעלין ומתחברין ביה. ותלת ענפי הדס רמיזי לתלת אבהן ואית בהו ריחא למרמז דמנהון מתזנין עלמין ולית בהו פירא למירמז צריכותא דעשר ספירות כלהו למימרא דאי לא הוו אלא אבהן בלחודייהו נהי דהוו עלמין דרוחין ונשמתין יכלין לאתקיימ' כגוונא דריחא דמתהני מיניה נשמתא ברזא דכל הנשמה תהלל יה אבל עלמא דגופא לא הוה יכיל לאתקיימא ולהכי לית בהדס פירא אלא ריחא וג' עלין דבכל בד למרמז לנצח הוד יסוד או לכח"ב ואינון עדות למרמז על ייחודא. אי נמי תלת עלין עדות למרמז על אבהן גופייהו דאינון ייחודא חד ואינון תלת בדין למרמז דאע"ג דמעלמין ממשיך ג' חסד ודין ורחמים דלהכי רמיז ג' ענפין מכל מקום ייחוד' חד נינהו כגוונ' דג' עלין עבות דבכל בד ובד ותרי ערבי נחל רמז לנצח הוד למרמז דאע"ג דנגיד בהו שפעא דאבהן אכתי לא הו' יכיל עלמא לאיתזנא מינייהו דלהכי רמיז ערבי נחל דלא עב' פירא למימרא דלא סגי בהו דהא אע"ג דכליל בהו שפעא דאבהן לא יכלי למעבד פירין עד דדביקו בצדיק ואע"ג דבהדס דרמיז לאבהן אית ריחא בערבי נחל דרמיזי לנצח הוד דינקי מנייהו לי' ריח למרמז על התעלמות משך השפע בספירות באורח סתים וגניז ובהדס דרמיז לאבהן לא הוה ליה למהוי ליה ריחא אלא למרמז דמנייהו כל שפע וכל טיבו דעלמין וכד מתחברי ג' ענפי הדס דרמיזי לאבהן ותרי ערבי נחל דרמיזי לנצח והוד בצדיק משפיעי ביה ולהכי אגדינן להו בהדי לולב למרמז דאינון משפיעי בצדיק וצדי' עביד פירין ולהכי רמיז לולב דאיהו עביד פירי ולית ביה ריחא למרמז דצריכותא דצריך לאו משום עלמין דרוחין ונשמתין דרמיזי לריחא דלהכי הוה סגי באבהן אלא משום צרכותא דעלמא דגופין דרמיז לפירי והא דלא נקטינן פיריה גופיה ונקטינן לולב טהבום דרמיז לספירן כלהו כדלעיל ותו למרמז צריכות' דמטרוני' דכ"י דאוף דאת' שפעא בצדיק ואתעביד ביה פירי מתעלים איהו ביה כגוונא דלולב דנקטי' דלא מתחזי בי' פירי עד דמתחב' במלכות ובההיא עדנא מתחזי ריחא ופיר' למיזן עלמין כולהו והיינו דאתרוג דנקטינן ליה גופיה ואית ביה טעמא וריחא:

אור ליום ז' י"ו לחשון חזק ואמץ רק כי תדבק בי ובדחלתי ובתורתי ותכוין בתפלה דהלא רזא דברכות התפלה הא ג' ראשונות אינון ברזא דג' עליונו' כתר חכמה בינה וג' בתראי הא אינון ברזא דתלתא תתאי מכוונן לג' עלאי כמא דאולפתך וי"ב מציעאה לקבל י"ב הויות שבת"ת ואע"ג דאנן אמרינן י"ג אמצעיות הא אמור רבנן ברכת המינין ביבנה תקנוה דההוא ברכתא אצטריכ' לאבדלא בין מסאבא לקודש' ושמה מוכח עלה ברכת המינים דהא ההיא סטרא מין בפני עצמו הוא והוי חוצץ ומ"ה אדכרו רבנן שמה דאתרא דאתקינא ביה ההיא ברכתא וה"ק ביבנה בשביל תקונא דבנינא תקנוה:

פ' בהר סיני אור ליום שבת כ"ז לאייר ה' עמך וגו' הלא בענינא דקטרת דהוית ביה קושטא דמלת' איהו למימר יתיה קודם התפלה כדאמר בזוהרא קדיש' וברישא תימא פרש' הרמת הדשן כדאתמ' בכל יומא ובתר הכי תימ' פטו' הקטר' עם אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך וכו' ובתר פטום הקטרת תימא ירמ"י שתמחול לנו את כל חטאתינו וכו' ותימא פרשת התמיד ואי תנשי תיכול לממריה בכל דוכת' דתידכר אע"ג דלא אבעי לך לאינשי דהא שכחא בההוא סטרא תלי:

סוד תרומת הדשן והלא רזא דפרשת תרומת הדשן עמיקא הוא דהא קטמא רמז לנשמות דטבלין ומתסחיין בנהר די נור ומסתלקין מתמן חיוורין כתלגא ולהכי רמיז קטמא דאיהי חוורא ונקיט לה כהנא ומשוי ליה אצל המזבח ומיבלע תמן רמז לאינון נשמתין קדישין דאסתחיו ואתלבנו בנהר די נור דמבלעין במלכו' תתאה דקרקע העזרה רמיז לה. והוצאת הדשן אל מקום טהור רמז לנשמתין דאית להון חובין דלא מלבנין כולי האי בנהר די נור ומשום הכי לא זכו לאתדבקא בייחודא אלא במטטרון זעירא. ומ"ה קאמר ביה אל מקום טהור ולא קדוש ומשום הכי בהרמת הדשן כתיב ולבש הכהן מדו בד וכו' מאחר דאיהו רמז לנשמתין קדישין לדבקא לון באתר דקדושה אבעי למעביד האי עובדא בלבושי קודשא ואילו בהוצאת הדשן כתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים דמאחר דלא מדביק להו באתר קדושה אלא באתר טהרה לא איבעי למלביש לבושי קודשא. ותרי עובדי דהיינו הרמ' הדשן והוצאתו הוו ע"י כהנא דאיהו איש חסד. ובתר הכי אבעי למימר קטרת דאיהו חביב קמיה קב"ה ועל ידיה מתקטרי אינך סטרי דלא יכלי לקטרגא. וקח לך להנאתך כדאמר בזוהרא קדישא. סמים היינו ספירן דאינהו סמא דחיי. נטף ושחלת וחלבנה אינון רמז לתלת עלאי. נטף לבינה דמינה נטיף שפעא לעלמין. שחלת לחכמה דאיהו משחלא מלבונית' דכתר עליון כמשחל בניתא מחלבא. חלבנה לכתר דכמא דבני נשא ערקין מלארחא בחלבנה הכי נמי לא יכלין לאדבקא בכתר עליון. סמים רמז לז"ס הבנין. ולבונה זכה איהי מלכו' תתאה דאית בה מלובן עילאה. בד בבד יהיה דתתייחד מלכות תתאה בספירן כלהו. ועשית אותה קטרת וגו' ממולח כלומר דיתערבון ספירן שפיר ולא יהיה בערובא דדכר עם נוקבא אלא מעורבין שפיר והיינו דקאמ' ושחקת ממנה הדק וגו' כלומ' דלא יהא כערובא דחטים עם חטי' דכל גרגיר וגרגיר קאים לחודיה ולגרמיה אלא שחוק הדק כדי שיתערבו כל חלקיו זה עם זה היטב. והקטיר וגו' בבקר בבקר דסטר' דחסד דמתעל' ומתדבק בבינה. בהטיבו את הנרות וגו' ובתר דאתנהרו ספיריי' בקטורתא ואבדרו אינך סטרין איבעי למקרי קרבניא לחברא לון ואוף משום דהנך סטרין ישאבון חולקא דמטי להון מקרבנייא ולא יקטרגו עלן ובתר הכי אמרינן זמירות לזמרא לון ובתר הכי בעוד דאינך סטרין מתעסקין בחולקא דמטי להו למקרב' מייחדינן מלכא עם מטרוניתא. ובתר דייחדנ' להון בעינן בעותין ובתר צלותא נפלינן אאנפין לאתייחד' נפשין דילן בייחוד' דמלכ' ומ"ה מסרינן לי' נפשין דכתי' אליך ה' נפשי אשא ובתר אמרינן עקו דלבא יענך ה' ובתר הכי ובא לציון ברז' דתוספ' קדוש' והדרין בתר כן למזמר' להנהו סטרין ע"י זמירו' דתפל' לדוד. ומאן דבעי למהדר למימר הקטרת בההי' ש"ד כדי לאנהר' משכנא יתיר. ובשבת לא נהגי למי' קטרת וטעמ' דידהו משוו דיומ' קדיש' הוא ולא אצטריך למקטר ביה הנך סטרי וטעותא הוה בידיהון דאפי' ביה"כ דלא שלטא שטנא צריך לאדכורי קטרת לאנהרא ספירייא והלא בפ' דא קדיש' אמאי אצטריך למכת' דינא דשמיט' הכא דהא כתי' והשביעית תשמטנה ונטשת'. ותו אמאי אמ' בה בהר סיני דהא אתחבטו מפרשיי' במלת'. ותו אמאי בשתא ז' לא הוו חרשין וזרעין וא"ת משו' דרמיז לשש' אלפי שנין הוי עלמ' וחד חרוב הא איכ' למבעי בההוא אלפא ז' היאך יהא עלמא בלא הנהגה. ותו אמאי יהא חרוב אלפא חד דאי תימ' דהכי הוא אורחא כד בעי חד מושל לאסתלק' מקדי' למשבק הנהגה דיליה איכא לאקשוי דלא מקדי' כולי האי אלא סמוך לזמן אסתלקו' הו' דשביק הנהגה דיליה והכא אמאי אקדים לאסתלק' חולק שביעא' מזמן שולטנותי' ותו אמאי נח ביומא דשבת'. אבל רזא דמלתא דנשמתין אתבריאו מקמי דאתברי עלמא ורוחי הוו כלילן בהו דוגמ' האי דאוליפתך בספיראן ובתר הכי אתעבידו דו פרצופין ואהדרו רוחיה עם נשמתין אנפין באנפין ואכתי לא אתבריאו נפשן וכד ברא קב"ה אדם הא' כתיב ויפח באפיו נשמח חיים והא הכא נשמת ואוף רוח הכא דכתיב באפיו דרמיז על רוח כד"א כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. ועוד חבורא דנשמתא ורוח בגופ' אתהוה נפשא וז"ש ויהי האדם לנפש חיה ולא הוה בעלמא אלא ההיא נפשא בלחוד אבל בה הוו כלילן כל נפשן דעלמ' והיינו חיה מלשון חיתך ישבו בה. ותו קאמר חיה מלשון חיות וכד אתא יומא דשבתא דשבת וינפש כלומר מההיא נפשא ברא כל נפשן דעלמא בההוא יומא קדיש' וכלהו נפשן אשתכחו בעלמא מההוא זמנא. וזה שאמר משה את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה וגומ' וסדרא דהנהגה דעלמא כל ספירא מנהיגה שבעת אלפי שנין לקבל כל ספירא אלף שנין דאינון יומא חד וכד מטיא כל ספירה לספירת המלכו' מגו דמלכו' איהי מנהיג' עלמין דנפרדים ההיא ספירה דמתחבר' עמה לאנהגה עלמא מתעליא לעילא באימא עלאה ומגו דאיהי מתעלי' לא מתתקפא מילין דעלמא בהאי אלף דלקבל מלכות כמא דמתקפי בשתא אלפי שנין רהוא זמנא דמתייחדא ספירה דמנהג' עלמא עם שאר ספירן לבד ממלכו' והיינו וחד חרוב כלומר רלא יהון מילי עלמ' תקיפין כמו דהוו ובהכי יהא חשוב כאילו הוא חרוב אבל לא דיהא ממש חרוב ח"ו אלא דיהא חרוב מההוא תקיפו דהוה ביה ולהכי רמיז שמיטת הארץ דהיא מלכות דאקרי ארץ ובעי למשמט בה לרמוז דכד ספירה דמנהיגא עלמא מתייחדא בהאי משמטא מפעולת דע"י דמתעליא לעילא לא מנהגא עלמא בכל כך תקיפו כמו דהוה בשתא אלפי שנין קדמאי והלא ביומא דספירה איכא למבעי כיון דמטאן מ"ט יומין לקבל מ"ט שנין כי היכי דשנת חמשים הוי יובל הכי יום חמשים לקבליה והוה ליה לאתענא' ביה כיון דבההוא יומא סלקינן ליובל דאיהו עלמא דלית ביה לא אכילה ולא שתייה וטפי הוה חזי לאתענאה ביה מביום הכפורים דלא מנינן אלא עשרה יומין וכן קשה כיון דשבעת ימי החג רמיזי לשבע שמיטות ושמיני חג עצרת רמיז ליובלא אמאי לא מתענין ביה אבל רזא דמלתא דיומין דספירן רמיזי לדרגין דבמלכות ומ"ה לא אמרינן הלל גמור אלא ביומא קמא דפסחא וכי מטינן ליום חמשי' דבמלכו' אתיהיבת אורייתא ומשום דמלכות איהי עלמא דמיכלא ומשתיי' אכלינן ביה ומשום הכי מקריבין בהאי יומא עומר דרמיז למלכות דהעמר עשירית האיפה הוא ותרגום אקרי חד מן עסרא בתלת סאין הוא כלומר דתלת סאין רמיזי לתלת עילאין דאקרי נמי איפה ואמר קרא דהעמר דאיהו מלכות איהי חדא מן עסרא כלומר דאיהי כלילא מעשר כלהו ואיהי בתלת סאין כלומר דאיהי נפקא עם תלת עילאי כחדא באורחא דאוליפתך. וקרבנא הוי משעורים דרמיזי לבינה ומשום דמלכות איהי מדת הדין ושבע' ימי החג רמיזי לדרגין דסלקין בהו ליובלא ומשום הכי אמרי בהו הלל גמור ובשמיני חג עצרת אע"ג דרמיז ליובלא לא מתענים אבל מ"מ אית ביה אכילה ושתיה (חסר) שעיר אחד איל אחד פר אחד שבעת כבשים וגו' משום דרמיז לעלמא דלית ביה אכילה ושתיה:

הסדר שאתה צריך להתנהג במשניות כדי שיהיו תמיד שגורות בפיך ובלבך תחזור סדר זרעים ליל שבת ואם לא יספיק תחזיק קצת מהיום ותעשה באופן שתקרא כלו קודם סעודת הבקר. וסדר טהרות תקראהו פעמים בשבוע בזה האופן, יום ג' פעם א', ויום ששי פעם אחרת ולא יחסר פרשת השבוע שנים מקרא וא' תרגום בכל ששי וששי. וסדר קדשים תקראהו פעמים בשבוע פעם א' וים ג' ופעם א' יום שבת, וכן שאר הסדרים וזה לפחות תעשה שנה א'. אח"כ תוכל להחזיר' כמו סדר זרעים דהיינו פעם א' בשבוע ודי בזה. וצריך אתה להתנהג בהם דרך פרט בזה האופן קודם שתאכל תקרא פרק א' וכן אחר האכילה פרק א' אחר מים אחרוני' קודם ברכת המזון ואם תהרהר במשניו' בשעת האכילה הנה מה טוב ומה נעים ויחשב אכילתך ושתייתך כקרבנות ונסכים לפני הקב"ה ותמיד בהליכתך בדרך או בשד' או בים בכל מקום שתמצא תהרהר בהם זולת כשתרא' שום טינוף התרחק ממנו ותחזור להרהר בהם וקודם השינה תקרא עשרה פרקים ובזה יתעלה נשמתך מעלה מעלה וישיג כמה מדרגות וכמה מעלות טובות בהרהור אותם המשניות שקרית קודם השינה אחר זה תשתדל לקום בחצי הלילה ולרחוץ בנקיות ולברך ברכת התורה ולעסוק במשניות עד עלות השחר. ואם תרצה להתנמנם קצת כשתגיע לעמוד השחר תישן מעט בעבור שלא תפסיד התפלה כי היא במקום הקרבנות ואין לנו עתה זולת התפלה. ותקרא כל התפלה מראשה ועד סופה כסדר לא יחסר אפי' תיבה א' דהא כלה מיוסדת ע"ד הסוד ולא כאותם השוטי' שמדלגים התפלה בסב' שינתם הרעה על משכבות' אוי להם שמקלקלים הצנורות וכמה כמה רעו' גורמין להם ולכל העול' סבת מניעת השפע לעולם הזה בהיותם מקדימים המאוחר ומאחרים המוקדם לכן תהיה תמיד משכים לבית הכנסת ולהיות מעשרה ראשונים. ושלא תדבר כלל בתפלה אפילו בדברי תורה כי אם לכוין מאד בתפלתך וג"כ כשקורין הס"ת אל תפסיק ואזני כל העם אל הס"ת. ותייחד מחשבתך בעת קריאת שמע ותשרוף כל אותם המחשבות הרעות וההרהורי' הרעים העולים בלבך בעת התפלה. ודע שסמאל וכל חיילותיו מכניסים בלבך כל אותם ההרהורים הרעים וכל אותם המחשבות הרעות כדי לגדלך לרוממך ולשמרך ולא ח"ו יאבדך היצה"ר יהוממך ישמידך. ואתה פקח עיניך והשמר מהם מאד בני אל תשמע להם ואל תאבה בעצתם כי כלם מתייעצים עליך להסירך מדרך טובה ולהביאך לדרך רעה וחשוכא דהיינו תפנוקי העוה"ז וענוגיו וזכור מה שאמר רב במרגניתא שלו מה הנאה לאדם ממאכל ומשתה וכו' ותמיד תהיה נזהר מהם אל תתרפה אפי' רגע ותמיד תתענה כל ב' וה' בסגופ' ובצער ואל תאכל בשר ואל תשתה יין ליל שני וליל ה' ובשאר ימי השבוע תאכל ותשתה מה שתרצה אך לא כל כך כדי שלא תשביע את היצה"ר והזהר מאד משתיית יין הרבה וג"כ אל תשתה מים פעמים הרבה ואם יתאוה נפשך איזה בישול או איזה מאכל תשחוט אותו לעיניך ואל תטעום אותו ובזה תתעלה מאד בהיותך זובח יצרך לפני קונך אשריך שזכית לעבו' את בוראיך באהבה וחיבה ולעסוק בתורתו לשמה ולהתרחק מתענוגי העה"ז ותחבולותיו אשריך שזכית לדעת דרכי מדות קונך ולייחד אותם אשריך שזכית להביא השפע דרך הצנורות ולישר אותם ולהתקין העולמות כלם ולבנות כמה עולמות סבת התמדת קריאת המשניות לשמן ואי אתה יודע כמה עולמות אתה בונה בעת קריאתן וכמה מעלות אתה מעמיד אשריך שזכית לכך אשריך בעה"ז וטוב לך לעולם הבא ותהיה זהיר וזריז לכבד השבת בכל כחך בכל מיני ענוגים שתוכל ואל תבטל סעודה שלישית לעולם והזהר בה מאד ותהיה כווגתך באכילתך ושתייתך לקיים המין האנושי כדי לעסוק בתורה ולא תאכל בעבור אותה התאוה הבאה מצד היצה"ר כי אם לקיים הגוף לבד ולהעמידו כדי לעשות מצות השי"ת ולעובדו ולעסוק בתורתו יומם ולילה. וזה יהיה כוונתך בתשמיש לא ליהנות מאותה התאוה ומאותה ההנאה ח"ו כי אם לקיים פריה ורביה לבד ואתה אנוס כאותו שדומה למי שכפאו שד אתה מוכרח ואנוס כי אי אפשר לקיים פריה ורביה בלתי אותה התאוה אך לא תטה בה אזניך בשביל הנא' הגוף ח"ו כי אם לקיים פריה ורביה לבד ותמיד יהיו כל מחשבותיך בעבודת האל ובתורתו ית' ותסגף נפשיך בכל האפשר ללבוש שק כל שני וחמישי ולהוריד דמעות ותמיד התחנן והתפלל לפני קונך שיכפר ה' עונותיך וחטאתיך ואת פשעיך ותלקה בכל יום שני וחמשי לפחות ותטבול במקוה בכל ב' וחמשי ואל תבטל תמיד טבילת בעל קרי כי אין אתה יודע מתן שכרה ותקרא מרגניתא דרב בכל יום ופרשת העולה ואותו הסדר של אלפא ביתא עם המעלות שסדרתי לך אל יחסר מעמד בכל יום וג"כ תקרא קריאה א' מספר חובת הלבבות להכניע היצה"ר ולהשפילו' מתוקפו וכבר הזהרתיך שבע' פעמים מהבשר והיין אל תמשך אחריהם כי הם סבת כמה נפשות אבודות וכמה גלגולים בעבורם נתגלגלו וכמה נפשות בעבורם נפסדו. וכמה עולמות בעבורם נתאבדו ונהרסו ונתקלקלו אוי למי שנמשך אחריהם אוי למי שהוא להוט אחריהם אשרי השומר מהם אשרי המסתיר עיניו מהם. אשרי הבורח מהם. ודע שאילו האדם יהיה יודע שאחר שאכל ושתה לשובע יצרו כמה דינים נתבעים לו מלמעלה וכמה משחיתים שולטים בו וכמה מזיקין מושלים בו לא יהיה אוכל ושותה כי אם לקיים גופו לבד פעמים שלש בשר לשבוע ושלושה או ארבעה כוסות מזוג הרבה בכל אכילה ואכילה זהו לקיום המין והזולת הזה הוא מצד סמאל ונחש הרודפים אחריו לאבדו ולשומדו אשריך אם תשמר מהם אשריך אם לא תשמע להם. כבר הזהרתיך כמה פעמים בענין התפלה ייחד כל מחשבותיך ולשרוף אותם ההרהורים מכל איבריך: