"עת לעשות לה' וגו'" - מוסב על מקרא שלפניו הבינני ואדעה עדותיך להבין עת לעשות לשמך איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה ותמצא להם ואעשה כן על כל עבירה שבידי ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה עוד ראיתי נדרש באגדה פי' איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום
"עת", מוסב למעלה הבינני ואדעה עדותיך, ואדעה עת לעשות לה', היינו שאדעה העדיות שמעידים איך התנהגת מעולם בהנהגת השכר והעונש, ומזה אדעה העת המוכן לה' לעשות נקמה ועונש לאלה אשר "הפרו תורתך", שבהכרח יש לזה עת קצוב מאת החכמה העליונה, שיש עת לעשות, ועת שלא לעשות רק להאריך אף, וע"י שאדעה עדותיך ואבין אותם, אבין מתי הוא העת לעשות נקמה במפירי תורה ודת:
