גם איש שלומי אשר בטחתי בו כל אלה דברי החולה, כי כל אדם יש לו שונאים, וכאשר יחלה ותמוט רגלו, אפילו אותם שהיה חושב לאוהבים שבו לאויבים ולאורבים, כמו שאמר תכתוב (משלי יט ז): כל אחי רש שנאהו.
אוכל לחמי הגדיל עלי עקב: ואפילו אוכל לחמו, שהוא בוטח בו יותר, גם הוא יבגוד בו.
ופרוש הגדיל עלי עקב: כאלו אני מדרך רגלו כך הוא מתגדל עלי, ולא יבקרני כראוי.
"גם", והגם שנשמרתי מקחת אוכל משום אדם רק מאת משרת נאמן ביתי שבטחתי בו שהוא לא יעשה לי רעה, אבל "גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב" ומארב, והיה עמהם בקושרים להשחית עץ בלחמי, והיה דרך המלכים הקדמונים שהמשרת המתקן ונותן לפניהם המאכל היה צריך לאכול תחלה מלחם המלך, למען יודע בזה שלא שם שם דבר רע, וע"כ קראו "אוכל לחמי", ובכ"ז היה בעצה עמהם ולא חשש ע"ז שיצטרך לאכלו תחלה:
