מ"ג צפניה ב ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י עַזָּה֙ עֲזוּבָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לִשְׁמָמָ֑ה אַשְׁדּ֗וֹד בַּֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ וְעֶקְר֖וֹן תֵּעָקֵֽר׃
תרגום יונתן
אֲרֵי עַזָה שְׁבִיקָא תְהֵי וְאַשְׁקְלוֹן לְצָדוּ אַשְׁדוֹד בְּטִיהֲרָא יִתָרְכוּנָהּ וְעֶקְרוֹן תִּתְעַקֵר:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תעקר" - ר"ל לא ישאר מי כדבר הנעקר בכח.
"כי עזה עזובה תהיה" - ר"ל כאשר כן תעשו לא תהיו כלים בגולה ותשבו פה ותמצאו אז את עזה כשהיא עזובה מיושביה ואשקלון תהיה עוד לשממה.
"בצהרים יגרשוה" - כאומר ואם יגרשוה בעת הצהרים לא יוכל מי מהם להסתיר עצמו ואת הכל יגרש ולא ישאר מי בארץ להחזיק בה.