לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א כא ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּכְתֹּ֥ב בַּסְּפָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר קִֽרְאוּ־צ֔וֹם וְהֹשִׁ֥יבוּ אֶת־נָב֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קראו צום" - וביום צום דרכם לבדוק בעבירות שבידם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קראו צום" - על כי ביום הצום הדרך הוא להתקבץ זקני העיר לפשפש במעשה אנשי העיר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותכתוב בספרים". דבר זה כתבה בדרך עצה מדעתה ובשמה, לא בשם אחאב, כאומרת הנה אחאב מעיד לפניכם בכתבו

וחותמו כי נבות ברך אלהים ומלך, ואתם לעצמכם בודאי תאמינו לדברי המלך כי לא ישקר, אולם באשר לא תוכלו לחרוץ עליו משפט מות לפני העם על מכתב הזה עד יעיד המלך בפניו, וכדי בזיון וקצף להמלך, כי אם היה רק על שבזה אלהיו היה בא להעיד, אבל אחר שבזה גם את המלך גנאי היא לו לבא בעצמו להעידו, לכן עצתי שתחפאו הדבר בפני העם באופן זה: "קראו צום" ואסיפה, כי משפט מות היה נעשה בהקהל העם כולו: "ואת נבות". הנדון: "הושיבו בראש העם". כי את הנדונים משפט מות היו מושיבים על בימה גדולה שהכל יראוהו: