לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא יא מו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · יא · מו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכׇל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
דָּא אוֹרָיְתָא דִּבְעִירָא וּדְעוֹפָא וּלְכֹל נַפְשָׁא חַיְתָא דְּרָחֲשָׁא בְּמַיָּא וּלְכָל נַפְשָׁא דְּרָחֲשָׁא עַל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
דָא הוּא גְזֵירַת אוֹרַיְיתָא דִבְעִירָא וְעוֹפָא וְכָל נַפְשַׁת חַיְיתָא דְרִחֲשָׁא בְּמַיָא וּלְכָל נַפְשָׁא דִרְחִישָׁא עַל אַרְעָא:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"זאת תורת הבהמה והעוף" זאת היא כונת וטעם אסורי מאכלות שהזכיר למעלה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זאת תורת הבהמה והעוף. כל הכתוב מיותר ובתורת כהנים אמרו (בחולין כז ב מבואר כדברי רבינו) כי בא לומר משפט שחיטת העוף במה שסדר העוף בין הבהמה ובין הדגים שהם נפש החיה לומר חציו בהמה וחציו דג, לזה צריך סימן אחד בעוף או רובו. ולפי זה מצאנו טעם נכון שהוצרך הכתוב למעט הדגים מן השחיטה דכתיב (במדבר י"א, כ"ב) יאסף, כי מנין יעלה על הדעת שצריכה, שהוצרך למעט, אלא לצד שהוצרך לכתוב דגי הים לתת בינו ובין הבהמה העוף, חש לטעות כי כוונת הכתוב הוא שהשוה הכתוב העופות והדגים לבהמה שכולן צריכין שחיטה ב' סימנים, לזה אמר בדגים אסיפה ובזה תבין כוונת ה' בפסוק שלא בא אלא לעוף להצריכו סימן אחד כנזכר. ואם תאמר אם כן למה הוצרך להזכיר כאן נפש השורצת שהם החגבים. ויש לומר שחש הכתוב לטעות מפסוק שמיעט שחיטה בדגים דכתיב יאסף וגו' כי לא מיעט אלא דגים ולא חגבים, לזה סדרם אחר הדגים לומר שאינם צריכין שחיטה כמשפט הדגים: חסלת פרשת שמיני

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] "זאת תורת הבהמה והעוף" --

  • באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?! בהמה מטמא במגע ובמשא והעוף אינו מטמא במגע ובמשא! העוף מטמא בגדים אבית הבליעה והבהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה! באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?!
  • אלא לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה.
  • אי מה בהמה בשנים אף עוף בשנים וברוב שנים?...
  • תלמוד לומר "זאת".

ר' אלעזר אומר באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?  אלא לומר לך העוף הכשירו מן הצואר ובהמה הכשירו מן הצואר.

  • אי מה עוף ממול עורף אף בהמה ממול עורף?...
  • תלמוד לומר (ויקרא ה, ח) "ראשו.." -- ראשו של עוף ממול ערפו ואין ראשה של בהמה ממול עורפו.


[ו] "וכל נפש החיה הָרֹמֶשֶׂת במים"-- להביא את הדגים.    "ולכל נפש הַשֹּׁרֶצֶת על הארץ"-- להביא את החגבים.
ולמה בא "להבדיל"?    לא בלבד השונה אלא היודע איזה טהור ואיזה טמא.


<< · מ"ג ויקרא · יא · מו · >>