מ"ג במדבר ד כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר יהוה אל משה לאמר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: |
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
השאלה הא' למה צוה ית' למנות ראשונה בני קהת ואח"כ צוה למנות בני גרשום בהיות גרשום הגדול מהאחים כמו שאמרו ובני לוי גרשום קהת ומררי והיה ראוי למנותם כפי זמנם וענינם הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו:
השאלה הב' למה במנין בני קהת נצטוו יחד אהרן ומשה כמ"ש וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו'. ובבני גרשום היתה הצואה לבד למשה כמ"ש וידבר ה' אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשום. אמנם בבני מררי לא בא דבור לא לאהרן ולא למשה אבל אמר בני מררי למשפחותם מבלי שיזכור דבור כלל על מנינם:
השאלה הג' למה על בני קהת מלבד הדבור שבא על מנינם בא דבור אחר אל תכריתו את שבע הקהתי ובגרשום לא נאמר כזה ולא בבני מררי:
השאלה הד' למה בגרשום נאמר נשא ראש בני גרשום גם הם ולא נאמר גם הם בבני מררי ולא במנין השבטים:
השאלה הה' מה ראה מסדר הסדרים לעשות ראש הסדר הזה מבני גרשום ולא שם תחלת הסדר במנין בני קהת שהוא היה הראשון שנזכר כאן במניני הלוים וגם לא בבני מררי ויותר נכון היה להיות התחלת הסדר הזה בדבור וישלחו מן המחנה והוא לא עשה כן אבל השאיר מנין בני קהת בסדר במדבר סיני וגרשום ומררי בסדר נשא.
השאלה הו' למה בבני קהת נאמר ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שומרי משמרת הקדש ובבני מררי נאמר זאת עבודת משפחות בני מררי ביד איתמר בן אהרן הכהן אמנם בבני גרשום נאמר על פי אהרן ובניו תהיה כל עבודת בני הגרשוני וגו' ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן ואם היה אלעזר נשיא נשיאי הלוים מה לו לאיתמר בנשיאות ומה לו לאהרן בזה שלא נזכר כן בקהת ובבני מררי:
השאלה הז' בכפל הדברים שבאו בעבדת בני גרשום שאמר ראשונה זאת עבודת משפחות בני הגרשני לעבוד ולמשא וחזר לומר ע"פ אהרן ובניו תהיה כל עבודתם לכל משאם ולכל עבודתם. ואמר עוד זאת עבודת משפחות בני הגרשני וגו'. גם אמר ופקדתם עליהם במשמרת וחזר לומר ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
השאלה הח' למה אמר בבני מררי ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם ולא תמצא כזה לא במשא בני קהת ולא במשא בני גרשום.
והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלה כלם:
וידבר ה' אל משה וגו' נשא את ראש בני וגו' עד וישלחו מן המחנה. אין ספק שזכרה התורה כאן עניני קהת וגרשום ומררי ולא כפי זמני תולדותם. אלא כפי מעלת משאם ועבודתם. לפי שמעלת המשא תעשה מעלה ויתרון בנושאי אותו לכן נתעלו בני קהת לפי שהם היו נושאים את ארון העדות וכל כלי ההיכל ומזבח העולה. ומפני מעלת קדושה שקנו מפאת משאם זכרם הכתוב כאן ראשונה. הלא תראה שבמספר מנין הלוים מבן חדש נזכרו בסדר תולדותם גרשום ראשונה וקהת אחריו ומררי באחרונה לפי שאותה הספירה לא נעשית כפי משאם. אבל כאן שנמנו לענין המשא זכרם כפי מעלתו קהת ראשונה. האמנם נשאר לדעת למה זה ניתן המשא הקדוש ההוא לבני קהת ולא ניתן לבני גרשום הגדול ממנו. אבל התשובה בזה היא שכמו שנבחר שבט לוי לעבודת הקדש לפי שיצאו משה ואהרן ממנו כן נבחר מפני זה קהת שהיה אביו של עמרם אביהם לשאת את כלי הקדש אם כן לכבוד משה ואהרן נתכבד שבטו ובית אביו ומשפחתו ולזאת הסבה נתיחדו בני קהת לשאת את כלי הקדש. גם לכבודם נזכר כאן מנין בני קהת בראשונה וזכר אחריו גרשום לפי שהיתה עבודתו ומשאו יריעות המשכן ומכסהו מעורות תחשים וקלעי החצר. ואחריו בני מררי שהיה משאו יותר פחות ושפל מעצמו לשאת קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו החצר והאדנים ויתדותם. הנה א"כ נזכרו אלו המשפחות כפי מעלת משאם והותרה השאלה הא'. והנה בא צווי בני קהת לאהרן עם משה. לפי שהיה צריך שאהרן ובניו ישתדלו במשא בני קהת כי קודם שהם יבואו לשאת הדברים המקודשים היו באים בני אהרן עמו והורידו את הפרוכת ויכסו את הכלים כמו שביארתי. עד שמפני זה בא ג"כ בענין הקהתים דבור אחר אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלוים זאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים כי לפי שהיה משאם מסוכן מאד מפני קדושתם היה צריך אל הכסוי שיעשו בו אהרן ובניו ולכך נצטווה בענינם אהרן עם משה והזהיר לשניהם אל תכריתו אבל במשא גרשום ומררי שלא היה צורך לכסוי שיעשה אהרן לא נצטווה לו ולא נאמר לו בענינם אזהרת אל תכריתו כאשר נאמר בבני קהת והותרו בזה השאלות הב' והג'. והנה לא בא דבור על ענין בני מררי לפי שבבני קהת יען היה פקיד עליהם אלעזר בן אהרן בא דבור מיוחד עליהם. אמנם גרשום ומררי לפי שהיו שניהם משמרת איתמר בן אהרן נשתתפו שניהם בדבור אחד. והנה מסדר הפרשיות כאשר ראה שהתורה הקדימה קהת לגרשום למעלת המשא והיה בלתי ראוי שירהבו הנער בזקן. ראה לעשות התחלת הסדר הזה בגרשום כדי שבזה יקנה גרשום על קהת מעלה וכבוד כבכור על הצעיר ממנו לימים אחר שכבר נתעלה קהת בקדימ' זכרונה מפני משאו ולפי שלא יחשוב משה רבינו שכיון שנתאח' מנין גרשום אחר קהת יהיה נמנה באופן מתחלף ממנו שאלמלא כן לא היה קודם אליו לכן הוצרך לומר נשא את ראש בני גרשום גם הם ר"ל באותו אופן עצמו שנמנה קהת תמנה גם את גרשום. אבל מררי שלא יפול עליו הספק והחשש הזה לא נאמר בו גם הם והותרו השאלות הד' והה'. ואמר זאת עבודת משפחות בני הגרשוני לעבוד ולמשא ואתה לא תמצא שזכר כאן עבודה אחרת אלא המשא שישאו לכן ראוי לומר שכבר ביאר הכתוב למעלה בשבט הלוי בכלל שתהיה מעבודתם שמירת המקדש ביום ובלילה והשיר גם כן אבל מפני שהמשא לא נתבאר עד הנה מה הוא אשר ישאו הוצרך לבארו במקום הזה. ולכר אמר זאת עבודת משפחות הגרשוני לעבוד ולמשא. ובמלת לעבוד תוכלל השמיר' ומלאכת השיר. ולכך לא פירש אלא המשא שישאו והוא אמרו ונשאו את יריעות המשכן וגו' כי פירש המשא ולא פירש העבודה. אבל אמר ואת כל כלי עבודתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו. ואין הכוונה בזה כתרגומו וית כל דיתמסר להון כי כבר זכר ענין המשא אבל אמר כלי עבודתם על הכנורות והמצלתים וצלצלי שמע ושאר כלי הנגון שהיו להם לענין השיר. וזהו ואת כל אשר יעשה להם שהוא אם לשיר ואם לשמירה ועבדו העבודה הראויה להם והנה אמר בגרשום לבית אבותם ראשונה ואחר כך אמר למשפחותם ולא אמר כן בקהת ולא במררי לפי שנשיאות ראש בני גרשון היה תלוי באביהם שהיה בכור. אבל בני קהת שלא היה נשיאות ראשם אלא מפני המשא אמר בהם ראשונה למשפחותם וכן במררי שלא היה בכור. ונאמר בגרשון לצבא צבא מפני שהיה בכור ונוטל פי שנים. ואמר ע"פ אהרן תהיה כל עבודת בני הגרשוני להגיד שלא יהיה בידיהם לא הנסיעה ולא החניה להגיד כי הם לא ישאו את משאם ולא יורידוה מעליהם עד שיצום אהרן ובניו והוא יפקיד עליהם המשמרות ויסדר אותם מתי ישוררו והנה זכר זה בגרשון כדי שלא יחשוב משה שקהת מפני קדושת משאו היה צריך אל פקודת אלעזר ואל צווי אהרן. אבל גרשון שהיה משאו יריעות המשכן לא יצטרך לזה. לכך אמר שעם היות משאו דבר נקל בקדושה יריעות ומכסה העורות לא יעשו זה אלא ע"פ אהרן ובניו. וזה בכלל לכל משאם ולכל עבודתם שהיא עבודת השיר והשמירה. ומלבד זה היתה הפקידה עליהם במשמרת לכל משאם רוצה לומר לענין המשא לבד שישמרו שלא ישכחו דבר ולא יפסידו דבר. ואמרו אחר זה זאת עבוד' משפחות בני הגרשוני באהל מועד הוא כלל הדברים והודיע שמשמרתם לענין המשא היה איתמר כי להיות אלעזר גדול ממנו ועתיד להיות כ"ג תחת אביו נתיחד נשיאותו בדברים המקודשים ואיתמר אחיו הקטן ממנו נתיחד במשא למטה בקדושה מהם. ואמנם בבני מררי קצר הכתוב כי נסמך על מה שזכר בבני גרשון וענינם אחד והותרו השאלות הו' והז'. והנה אמר בבני מררי ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם להגיד שמפני היות משאם קרשים ועמודים לא יצטרכו אנשים רבים לשאת אותם לכן כדי שלא יתערבבו ויתבלבלו במה שיעשו יכתבו בכל עמוד ובכל קרש שם הנושא אותו. גם שהיו משערים שכפי כח כל אדם יהיה משאו. ובהיות מוגבל לכל אדם המשא המיוחד לו איש על מקומו יבא בשלום כי לא יצוה את בני מררי בכללם שהם ישאו הקרשים והעמודים אלא לכל איש בפרט מהו אשר ישא ולא נזכר זה אלא בבני מררי מפני היות משאם קרשים ועמודים ודברים גסים ובעבור גסות וכובד משאם אולי יקל כל אחד ממשאו ויטילהו על חבירו והותרה בזה השאלה הח'. ובמדרש אמרו כי מה צורך היה לנשיאים במנין הלוים והלא לא צוה השם שיהיו שם הנשיאים. אלא כך אמר משם כיון שהיו הנשיאים במנין ישראל לא אעשה להם חלישות דעת ואוליכם במנין הלוים. ומפקודי הלוים למדנו דברים. ראשונה שבני קהת הגדולים עלו לעבוד קרוב לשליש מספר פקודיהם לבן חדש כי בני קהת היו מבן חדש כמו שנזכר למעלה שמונת אלפים ושש מאות. וכאן אמר שהיו פקודיו מבן ל' שנה ועד בן נ' שנה אלפים שבע מאות וחמשים הרי שהיו הגדולים קרוב לשליש מספר הכולל מן הגדולים עם הקטנים ובני גרשון עלו פקודיו יותר משליש פקודיו הראשוני' כי הם היו מבן חדש שבעת אלפים וחמש מאות והיו הגדולים שנמנו כאן לעבוד אלפים ושש מאות ושלשים. ואמנם מררי היה בו דבר יותר מתמיה כי מבן חדש ומעלה כמו שנזכר היו ששת אלפים ומאתים והגדולים לעבוד היו שלשת אלפים ומאתים. הרי שהיו בבני לוי הגדולים יותר מכל הטף. והנה על המנהג הטבעי אין הגדולים חמשית ממספר הקטנים והטף ומזה נלמוד שג"כ נבחרו בני מררי למשא הכבד שהיו נושאים מפני שהיו בהם אנשים גדולים הרבה מאד מה שלא היו לגרשון ולא לקהת ומחשבות האל עמקו. והנה אמר כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד. לפי שהשיר הוא נקרא עבודת עבודה כי הוא עבודה לצורך קרבן שהוא עבודת הש"י. ונלמוד עוד מאמרו ויהיו פקודיהם וגו' ע"פ ה' וגו'. ופקידיו אשר צוה ה' את משה שאין הכוונה כמי שפרש"י ופקודיו כאשר צוה ה' את משה כי מה צורך היה במאמר הזה וכבר נזכר למעלה שמנאם על פי ה' אבל הוא כמו שפירשו הרמב"ן שמנה משה את קהת גרשון ומררי כל אחד על עבודתו ועל משאו הנזכרת ופקודיו של כל אחד מהם אשר צוה ה' את משה למנות אות' לגולגלותם איש איש על עבדתו ועל משאו וכן הוא הדין שאין בן לוי רשאי ליכנס במלאכת חבירו ולא לסייעו בה וכבר בקש רבי יהושע בן חנניה לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא בהגפת הדלתות אמר לו חזור לאחוריך שכבר אתה מתחייב מיתה שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים: