לבוש אורח חיים סט

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה

<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן סט | >>

סימן סט בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דין פורס על שמע

ובו שני סעיפים:
א • ב

סעיף א

אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, וכן בני אדם שאיחרו לבא לבית הכנסת ולא שמעו קדיש וברכו מפי החזן, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה של יוצר אור ולא יותר. וזהו נקרא "פורס על שמע" שהוזכר במשנה (משנה מגילה ד ה), לשון חתיכה, כמו 'פרוסה', שאין אומרים אלא קצת ממנה. ודבר זה אסמכוה אקרא, דכתיב (שופטים ה, ב): "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'". והכי פירושא דקרא: בפרוע פרעות, מלשון "כי פרוע הוא" וגו' (שמות לב, כה), כלומר: כשהם פרועים ולא עשו מה שמוטל עליהם לעשות, אז יתנדבו העם לברך את ה'. ויש מוסיפין עוד לאחר שיסיימו ברכה ראשונה של יוצר אור, מדלגין ואומרים אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש, וזהו נקרא "עובר לפני התיבה" הנזכר במשנה (מגילה שם). ואין עושין דברים אלו בפחות מעשרה, משום דהוו דברים שבקדושה.

לכתחילה צריכין להיות לפחות מן י' ששה שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה. מכל מקום אם אינם נמצאים, אומרים אותו אפילו בשביל אחד שלא שמע. ואפילו מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע; מכל מקום אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה, מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר שכבר שמע ויצא, ואינו חייב לפרוס ולעבור אלא בשבילו.

ובמדינות אלו אין נוהג הפורס על שמע לומר כל ברכת "יוצר אור", אלא אומר קדיש וברכו והם עונין אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והולכים למקומם, וגם הפורס הולך למקומו, וגומר כל אחד ממקום שהוא עומד שם. ואפשר לומר דטעמא הוא, שבמקום שאומרים כל ברכת יוצר אור סבירא להו שהקדושה שבברכת יוצר אין היחיד אומרה, לפיכך אומר אותה הפורס על שמע בעשרה. אבל אנן קיימא לן שהיחיד יכול לומר אותה קדושה, כמו שכתבתי למעלה, לפיכך אין הפורס צריך לאומרה בעשרה, שהרי כל יחיד יאמר אותה על מקומו; וסגי לנו שנאמר קדיש וברכו בעשרה. ודין עובר לפני התיבה לומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש אין מנהג בינינו כלל, ואיני יודע טעם יפה לדבר.

יש אומרים שפורסין על שמע גם בקריאת שמע של ערבית, ואין נוהגין כן. ואפשר לומר, משום דליכא שם קדיש קודם ברכו, רק ברכו לבדו, כי בשחרית אומרים הקדיש על פסוקי הזמירות שאמרו מקודם. ואפשר לי לומר עוד, כיון שמנהגינו להתפלל מנחה ומעריב יחד, מי שמתאחר לבא לבית הכנסת אינו מתאחר כל כך עד שיתפללו מנחה וגם שיאמר החזן ברכו, ואין שם מי שצריך לפרוס; מה שאין כן בשחרית. ואפשר לומר גם כן שזהו טעם שלנו שאין נוהגין בדין עובר לפני התיבה, מפני שרוב המתאחרים לבוא לבית הכנסת אינם מתאחרים עד שיאמר החזן קדושה, כי יבואו קודם לכן ויאמרו קדושה עם הצבור; ועל ידי כן נתבטלו דין עובר לפני התיבה, ודין פריסת שמע של קריאת שמע של ערבית. וגם מזה הטעם נתפשט מנהגינו שפורסין על שמע מיד כשמתחילין הצבור התפילה בלחש, נ"ל.

במקום שנוהגין דין עובר לפני התיבה בעשרה, האחרים שלא שמעו אלא כדי לצאת ידי קדיש וברכו וקדושה בעשרה, מיד ששמעו קדושה ילכו לדרכם ואין צריכין יותר, וכל אחד גומר תפילתו במקום שעומד שם. אבל הפורס ועובר לפני התיבה, ישלים כל התפילה ולא יפסיק, כי אין שייך למי שהתחיל בתפילה שיפסיק באמצע וילך לדרכו, אף על פי שלא התחיל בה אלא משום להוציא אחרים. וכל שכן אם לא התפלל תחילה הפורס והעובר לפני התיבה, שישלים תפילתו, אף על פי שיצטרך לקרוא אחר כך קריאת שמע, שהרי דילג אותו, מכל מקום מוטב שישלים תפילתו במקום שהתחיל בה ויקרא קריאת שמע אחר כך, אף על פי שלא יסמוך גאולה לתפילה. אבל במקום שאין נוהגין אלא לפרוס על שמע, אין הפורס ולא האחרים צריכין לומר יותר, רק קדיש וברכו, ומפסיקין והולכין למקומם, וכל אחד גומר תפילתו ממקום שפסק לפרוס; שאין פורסין אלא להוציא אלו בקדיש וברכו, שהם דברים שאין רשאים לומר ביחיד והם דברי שבח בעלמא, ודי בשבחים אלו אפילו לפורס בעצמו. מה שאין כן בדברי תפילה, שאינו דרך כבוד אפילו לפני מלך בשר ודם שיבקשו צרכיו מלפניו ויפסיקו באמצעם וילכו לדרכם, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ותדע, שהרי אפילו במקום שפורסין ועוברים, אין אומרים [אלא] רק ברכת יוצר אור, ומדלגין ואומרים אבות וגבורות וכו'.

ובדברים אלו, רוצה לומר בפריסת שמע והעברה לפני התיבה, אסור להפסיק בין גאולה לתפילה, או בקריאת שמע וברכותיה. לפיכך אסור לש"ץ להפסיק בין ברכו וקריאת שמע לתפילה, או בקריאת שמע וברכותיה, כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לבית הכנסת לאחר שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור. אבל אם באו י' לאחר ברכו מיד קודם שפתח ביוצר אור, והם לא פרסו על שמע, יכול הש"ץ לחזור ולפרוס להם על שמע, דהוה ליה סדר שבחים ואין קפידא בכופל זה אחר זה. אבל כשהתחיל ברכת יוצר אור, לא יפסיק בשבילם.

מכל מקום איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בי' כל התפילה אפילו באותה בית הכנסת שכבר התפללו, להוציא אחרים ידי חובתן, רק שלא יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון, שזהו גנאי לראשונים, שנראה כאילו לא יצאו בראשונה ידי חובתן. ודווקא שעדיין הראשונים בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרן; אבל אם יצאו הראשונים, יוכל לעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון. ולא עוד, אלא אם אין חזן לאחרונים, יכול אפילו החזן הראשון להתפלל שנית להוציא גם האחרונים.

ומנהגנו לפרוס על שמע חוץ לבית הכנסת כשיתחילו הציבור תפילת י"ח בלחש. אבל המנהג היותר נכון הוא לפרוס חוץ לבית הכנסת כשיסיימו הציבור תפילת י"ח. וכל זה כדי שלא לערבב הציבור בתפילתם, ושיוכלו אפילו מי ששמע כבר קדיש וברכו להשלים מניין י' אם יחסרו.

סעיף ב

סומא שלא ראה מאורות מימיו, יכול לפרוס על שמע ולברך יוצר המאורות; שאף על פי שאינו רואה המאורות, מכל מקום הוא נהנה מהם, שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה.