לבוש אורח חיים ע
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן ע | >>
סימן ע בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג • ד • ה
סעיף א
[עריכה]נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, דהיינו זמן קימה וזמן שכיבה, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, כמו שנתבאר לעיל סימן י"ז, ועבדים הוקשו לנשים בגזירה שוה ד"לה" "לה" גבי שפחה. מכל מקום נכון הוא ללמדם שיקראו פסוק ראשון עם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כדי שיקבלו עליהם עול מלכות שמים.
סעיף ב
[עריכה]קטנים פטורים, כמו שפטורים מכל המצוות הכתובים בתורה, ד"איש" כתיב בהו ולא קטן. לרבינו תם דווקא בשלא הגיע לחינוך, אבל אם הגיע לחינוך – אביו חייב לחנכו מדרבנן, כמו בשאר המצוות; ולרש"י – אפילו הגיע לחינוך בשאר מצוות, לא הטילו חז"ל לחנכו בקריאת שמע, מפני שאינו מצוי אצלו בזמן קריאת שמע בערב וישן הוא בבקר. מכל מקום ראוי לנהוג כרבינו תם.
סעיף ג
[עריכה]חתן הכונס את הבתולה פטור מקריאת שמע ג' ימים הראשונים אם לא עשה מעשה, מפני שהוא טרוד טרדת מצוה ואינו יכול לכוון בקריאת שמע; אבל הכונס את האלמנה חייב, שאין כאן טרדה. וכן מג' ימים ואילך, אפילו כונס הבתולה, כבר נתקררה דעתו ופטור[1]. ודווקא טרדת מצוה פוטרת, דהוי ליה כעוסק במצוה שפטור ממצוה אחרת. אבל שאר טרדה, כגון טבעה ספינתו בים וכיוצא בו, אינה פוטרת, דאטו משום שהוא טרוד בעסקיו ובממונו יפטור עצמו וידחה את המצוה? אדרבה יפנה הוא את לבו מממונו ומכל עסקיו וישים בטחונו בשם יתברך ויעסוק במצוותיו. והני מילי שכונס את הבתולה פטור, בזמן הראשונים שהיו מכוונים במצוות מאוד, ואם היה להם טרדת מצוה, פוטרתן מלקרות, כיון שלא היו יכולים לכוון כראוי; גם החתן, טרדתו פוטרתו. אבל עכשיו שגם שאר בני אדם אינם יכולין לכוון כראוי, גם הכונס את הבתולה חייב לקרות. ואדרבה, בזמן הזה אם החתן לא יקרא, הוה ליה כיוהרא, כלומר: אני מכוון בפעם אחרת חוץ מעכשיו שאני טרוד, וזה יוהרא ואסור.
העוסק בתורה ולומד, חייב להפסיק ולקרות ולברך לפניה ולאחריה, שאין עשה דתלמוד תורה דוחה העשה דקריאת שמע, דאם לא כן, כל אדם יפטור עצמו ממצות קריאת שמע, שילמוד בזמן קריאת שמע, שהרי מצות עשה דתלמוד תורה היא בכל עת ובכל רגע בין ביום ובין בלילה, ואימתי תתקיים מצות עשה דקריאת שמע, שהיא בזמן שכיבה וקימה? אלא ודאי מצות עשה דקריאת שמע עדיפא ודוחה תלמוד תורה, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת. דדווקא בשתי מצוות ששתיהן עוברות אמרינן: העוסק במצוה זו פטור ממצוה אחרת, ולא כשאחת עוברת ואחת אינה עוברת, שיכול לקיים שתיהן. מיהו, אף על פי שהגיע זמן קריאת שמע לקרות, כל זמן שיש לו שהות עוד לקרות יכול ללמוד ולקרות אחר כך, ואין צריך להקדים ולקרות. ואם הוא לומד לרבים, והוא בעניין שאם יפסיק מלימודם יתבטלו אחר כך ולא יוכלו ללמוד, אינו צריך להפסיק, דעשה דרבים עדיף.
סעיף ד
[עריכה]והעוסק בצרכי ציבור הרי הוא כלומד תורה לרבים, ואין צריך להפסיק ולקרות, אלא יגמור עסקיהם ויקרא אחר כך, אם נשאר עת לקרות. ואם לא נשאר, מה יעשה? הרי עסק במצוה ופטור ממצוה זו. אבל על כל פנים יעשה מה שיכול, ויקרא לפחות פסוק ראשון עד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בזמנה, כי זה דבר קצר הוא ואפשר לו לקרות אפילו בשעה שעוסק בצרכי ציבור.
===סעיף ה=== היה עוסק באכילה, או שהיה במרחץ, או שהיה עוסק בתספורת, או שהיה מהפך בעורות, או שהיו עוסקים ויושבים בדין, והגיע זמן קריאת שמע, אם יש עוד שהות לקרות, גומר דברים אלו ואחר כך קורא. ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאת שמע ופסק וקרא, הרי זה משובח. זהו דעת הרמב"ם (רמב"ם הלכות קריאת שמע ב ו|ק"ש פ"ב ה"ו]]), אבל לדעת הראב"ד, מפסיק וקורא אף על פי שיש שהות לקרות.
- ^ לכאו' הוא ט"ס וצ"ל "וחייב".