כרתי/יורה דעה/קג
אינם בטילים דמה נ"מ בפגם הלא גופי' אינו פגום ועיין פלתי דלשיטה זו חמץ בפסח למ"ד דיבש ביבש משהו נותן טעם לפגם אם גוף החמץ נתמעך ונתמרב אסור:
אפילו באלף ודברים שהם פגומין בעצמותו והסריחו דעת הפ"ח לאסור ודעת המ"מ להתיר ועמ"ש פלתי
אפילו פגום קצת ולא לפגם ולא לשבח דעת הש"ך לאסור ודעת פ"ח להתיר ועיין פלתי אם ההיתר רוב אף דהאיסור לא לפגם ולא לשבת מ"מ מותר:
פגום ולבסוף השבית ואם אכלו בפגם דעת הש"ך להתיר ופ"ח אוסר ועיין פלתי דיש הבדל אם עומד לכך ואורתיה להשביח ה"ל כמשובח ואסור:
בכף וכו' דה"ל נותן טעם בר נ"ט דהתירא דהא הוא פגום ואפילו קיבל הכף מגוף האיסור משובח מ"מ למ"ד אפילו נתבשלו תנן מותר דהוי נ"ט בר נ"ט.
שיש בה מלח או להיפוך חסרה מלח ואלו נתן בה ריבוי מלח היה מושבח. ונראה דעכ"פ אסור ליתן לתוכו מלח דיהיה מורגש האיסור
דבשר אינו פוגם דבש משמע הא שמן פוגם והש"ך האריך דאינו פוגם ועמ"ש פלתי והוכחתי דשמן בעין פוגם בשר מ"ש:
משקה הנעשה וכו' ועיין פלתי שהבאתי ראיה מדברי תוס' בישוב קו' מהרש"א:
שתהא מודחת ובסתם היא בחזקת מודחת עד שנודע שאינה מודחת
אם יש ס' ומהרש"ל מחמיר באין בו ממש פר"ח:
שעבר ליל עמ"ש פלתי בשורש הלזה וכל לילה בעינן מתחלת שקיעה עד האיר היום שתהא הקדירה בלי בישול
הוחמו מים למ"ד חנ"נ בשאר איסורים ודאי דמים נבלה ונבלעו ולר"א לא שייך נעשה נבלה הואיל וכבר בלוע מבב"ח הוי כשאר איסורים רק הוי נותן טעם בר נותן טעם דאיסורא מיהו א"צ ששים נגד כל המים רק לפי חשבון בלוע במים:
וכן אם עברה וכו' עיין מה שכתבתי פלתי אם אח"כ לאחר בישול בשר בחלב עברה לילה שיש להחמיר ע"ש:
ובמקום הפסד וכו' עמ"ש פלתי אם יש לסמוך אסמ"ק: