לדלג לתוכן

כרתי/יורה דעה/מד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נחתכה עיין פלתי שפי' שנחתכה בעובי ולא מעבר לעבר רק קצת מעובי נחתכה


אפי' דעת הטור דבנחסרה אפי' הגיע חסרון עד חריץ כשרה ורש"ל השיג וט"ז מחזק דברי הטור ועי' פלתי שהבאתי לדברי שניהם סעד וראיה לכן יש להחמיר וכן אם ניקב ע"י חולי ג"כ דעת הרא"ה להחמיר ולדידן דאין בקיאין בהמססה פשיטא דטרפ'


עד מקום וכו' וחסרון מבפנים דעת מהרש"ל להכשיר רק כמעט לא שייך דהא צריך להיות הלקותא עד מקום תריץ ושם מגולה ולא הבנתי דיכול להיות בשר הכוליא וגם חלב שבחוץ למעלה יפים ותוכם רע מלא מוגלא ולקותא ועי' פלתי דכתבתי ראיה דשמי' חסרון בכוליא:


מקום חריץ ואם הלובן עצמו ניקב כשר אחרונים


חריץ הוא הלובן כי שם חלב ועד ועד בכלל כן דעת אחרונים. ועי' פלתי דכתבתי די"ל אם הגיע ללובן קצת אפי' לא ברוב הלובן טריפה משא"כ אם אין רק לקותא בלובן צ"ל ברוב הלובן. גם אם ראינו לקותא ולא הספיק לבדוק הלובן עד שנאבד טריפה אבל אם אין לקותא רק בלובן צריך לידע על בוריה ואם לא כשרה:


עד הלובן הוא חריץ העובר באמצע הכוליא ועלי' חלב ולמטה הימנו גידין ומעורה בהם:


מכת חרב רש"ל פי' שנבקעה לשנים והש"ך השיג דאין זה מכוין בש"ע וכ"כ בפלתי וכתבתי דאם נבקעה לשנים אפי' בלי חרב טריפה. ועיין מ"ש על זה והש"ך כתב פי' שלא חתך בנחת רק בכח וזהו דוחק ועיין פלתי שכתבתי לא שנחתך רק נעשה בכוליא פצעי' ע"י חרב וזהו סכנה וכתיב ביותר כדקיי"ל גבי חילול שבת ע"ש:


עד לובן דעת ש"ך בשם הרבה מחברים בנתמסמסה לא בעי נקותא עד חריץ ועיין פלתי שהבאתי ראיה לדברי הש"ע:


דם מהרש"ל מחמיר ועיין פלתי שכתבתי כשיעור כוליא הוא שלם רק הנשאר נימוק והיה לדם. או שרק מראהו כדם ואינו בעצמותו דם:


אבנים אפילו במקום חריץ דסדר כך פר"ח:


ואיך תחזור לכשרתה ועיין פלתי שכתבתי שכן בניטל הטחול ע"י חולי ג"כ י"ל מתחיל' נתמסמס בסומכי' טריפה ואח"כ ע"י חולי ניטל כולו ואיך תחזור לכשרתה:


תחזור ומהרש"ל חולק ועיין פלתי מ"ש על זה באריכות:


אם היה ג' כוליות ואם הם עומדים במקום אחד פוסל באחד מהן אולי הוא כוליא נכונ' דאינה יותרא ועי' פלתי בסי' מ"ג דהוכחתי להחמיר בכל כוליות:


דלובן בכוליא ואפי' אינו ניכר בלובן מספק מטריפים כהנ"ל בנאבדה הלובן ודעת פר"ת להטריף כל שינוי מראה:


ג' כליות עיין פלתי שהארכתי אם יש במציאות להיות נברא רק בכוליא א' וכתבתי שהוא מחלוקת רמב"ם ותוס':


בכוליא של עוף דכל טריפות בעינן לחריץ וזהו לא שייך בעוף ועיין פלתי דלא קשה מכוליא שהקטינה דצריך להיות דגם התריץ הקטין לפי ערך אבל אם באורכו נשאר רק ברחבו הקטין ואין כאן לקותא למקום תריץ באמת י"ל כשר וצ"ע עיין פלתי מ"ש בישוב האגור: