כרתי/יורה דעה/מג
נקב מפולש עגלים שבראש עב נקב מפולש והעור מקיפו והוא במקום אחד וניכר שנברא כך דעת הט"ז והצ"צ להתירו ורבים חולקים ובראשם הש"ך בנה"כ ופר"ח ומיין פלתי שהארכתי בזה ואם אינו תמיד על מקום א' ודאי טרפה אבל אם הם על מקום א' מעולם לא התרתי בזה רק מניח להורות איש אשר אין לבו נוקפו ובמקום שאין איש יוכל לסמוך בהפסד מרובה אט"ז וסייעתו
כעובי דינר זהב מגוף טחול ולא מחלב טהור הסותם וכדומה ט"ז
טריפה עיין פלתי שכתבתי בשם אחרונים דאם נקב מכרס לטחול אין טחול סותם הכרם כי חלב טמא וקרומים אסורים מבדילין והם אינם סותמים עיין פלתי בישוב דברי רש"י שכתב שניקב ע"י מחט דאף דפירש הדברים תחבו לפנינו מ"מ מה ביקש רש"י בזה:
ואפי' נחתך עיין פלתי שהארכתי בפלפול במילת אפילו דהא דעת בעל עיטור להכשיר בנחתך אפילו בסומכיה עיין שם ובישוב דברי בה"ע:
בשינוי בשר אבל שינוי מראה אין פוסל אם לא נפלה לאור ופשוט:
אפי' עכורים וסרוחים אפי' נקט אבל חד דינא אי' למים זכים עם עכורים ועי' פלתי מ"ש
והבשר סביבו שלם עיין פלתי שכתבתי שנתכוון לדברי הט"ז אם טחול שלם מכל צד מבחוץ רק מבפנים לקותא אפי' ליכא דינר זהב משום צד דהואיל דשלם לא חל עליו שם נקב ואנן נקב תנן ואם הבשר רע רק קרום שעליו שלם ז"א מועיל דצריך אף בשר הטחול שיהי' שלם מכל צד ועיין פלתי:
ולא יותר בלח"מ נסתפק א"כ מה שדבוק לכרס דוקא וזולתו בכלל קולשא או העיקר מחציתו ואם תחלק טחול לשנים יהיה מקום עב יותר מן מה שדבוק לכרס. ועי' פלתי מ"ש בזה להכריע דאם ברור לנו שאין שיור דינר זהב טרפה אבל אם גם בזה אנו מסופקי' יש להתי' ע"ש
עובי דינר זהב עיין פלתי שמצאתי שיעו' לא יותר משליש אצבע שהוא ב' שעורי' ומחצה ע"ש.
פחות מחצי עובי עיין פלתי דלא כפר"ת בק"א דדעתו דתצי עובי של טחול מהעגל מספי' אפי' בשור הגדול ח"ו להקל קולא כזו ועמ"ש בפלתי בזה וצ"ע:
שני טחולים עיין בצ"צ דאם נמצא שני טחולים וידוע איזה טחול הנכונה ואיזה יותרת ונקב בסומכי' כשר ולמד זה מן כליות וגם שם השיג מהרש"ל ועי' פלתי שהארכתי בזה
בצד העב וכו' הוא דעת הרמב"ן דס"ל יתר כנטל כנקב באותו מקום ונקב בסומכי' טרפה.
העוף עיין פלתי שבררתי דיש לסמוך ע"ז בלי פקפוק וכמ"ש רשב"א דכבר הורה זקן: