כוכבי שמים רחוקים/מן האדה האיסלנדית/אמא דסבתא שלי

אִמָּא דְסָבְתָא שֶׁלִּי / שאול טשרניחובסקי

סָבְתָּתֵנוּ אֵינָה סָבְתָא כִּי אִם בְּתוֹרוֹתֶיהָ!
אִמָּא דְסָבְתָא שֶׁלִּי – (זְכוּתָה יָגֵן עָלֵינוּ) – –
הָיְתָה בִשְׁעָתָהּ מְיַלֶּדֶת (וְלֹא, חַס וְחָלִילָה, מְדֻפְּלֶמֶת!)
וְעוֹד – מְיַלֶּדֶת שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל שְׂכַר טִרְחָה.
חָכְמָה זוֹ לָהּ בִּירֻשָּׁה: הַשֵּׁם יוֹדֵעַ מִנַּיִּן,
אוּלַי מִימוֹת שִׁפְרָה-פּוּעָה? וְהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּהַצְלָחָה:
הוּא (הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!) – הוּא שׁוֹמֵר פְּתָאִים וְטִפְּשׁוֹת;
וְ"לֹא כַנָּשִׁים מִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה".
וְעָמַד לָהּ קֹמֶץ חָכְמָתָהּ לְשַפֵּר וְלָדוֹת לְעַמָּהּ.
הָיְתָה חֲבִיבָה מְאֹד עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת, כִּי בְמִצְוָה
עָסְקָה וְלֹא מִתּוֹךְ אַהֲבַת-בֶּצַע. וְעוֹד מִצְוָה
אַחַת הָיְתָה בְיָדָהּ, מִצְוָה לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה:
הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לְיוֹלְדוֹת עֲנִיּוֹת אֶת מְרָקָן בִּשְׁעָתָן.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בְּנֵי "עַמְּךָ" – הֵם לִכְשֶׁיֶּחֱלוּ וּנְשֵׁיהֶם
רֵאשִׁית תְּרוּפָתָם – הַמָּרָק; וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
אִשָּׁה יוֹלֶדֶת. הַמָּרָק וּמְנָת הָרִבָּה הַמְּתוּקָה –
הֵם הֵם הַמַּאֲכָלוֹת הַמְּשִׁיבִים נֶפֶשׁ – הַמְּחַיִּים.
הָיְתָה הַזְּקֵנָה יוֹצֵאת מִכָּתְלֵי בֵיתָה הַצָּחוֹר
וְיָדָהּ לֹא זָזָה מֵאוֹתוֹ סִיר הַחֶרֶס הַמְּזֻגָּג,
אֲשֶׁר בּוֹ הָיְתָה מַכְנִיסָה הַמָּרָק הַסּוֹעֵד לְיוֹלְדוֹת.
הָיְתָה נִכְנֶסֶת לַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה נִכְנֶסֶת, וְיָדְעָה
לְכַוֵּן יָפֶה הַשָּׁעָה, – וְרֵיקָם לֹא שָׁבָה מֵעוֹלָם.
כָּאן קִבְּלָה מְרָקָהּ מֵאַחַת מַטְרוֹנָה כָּשַׂת-רַגְלָיִם,
יַעַן כִּי בוֹ בַיּוֹם שָׁלְחוּ לִשְׁחוֹט לַשּׁוֹחֵט בָּרַוְזָה;
פֹּה הֶעֱנִיקוּ לָהּ יַעַן גַּם בְּאוֹתוֹ בַיִת יוֹלֶדֶת, –
תִּשְׂבַּע בִּזְכוּתָהּ שֶׁל זוֹ גַם הַמִּסְכֵּנָה בִצְרִיפָהּ;
שָׁם – בִּזְכוּת בְּרָכָה: " וְתִזְכִּי לְבַשֵׁל מְרַק-זְהָבָהּ שֶׁל בִּתֵּךְ
זֹאת הָעֲדִינָה הַכַּלָּה!" וְעִם סִיר מָלֵא הָלְכָה הַזְּקֵנָה.
אֶלָּא שֶׁמִּצְוַת מְיַלֶּדֶת הָיְתָה לָהּ שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ:
הָיְתָה מְקַבֶּלֶת אֶת קְצוֹת הַצִּפָּרְנַיִם הַכְּרוּתוֹת,
גֵּז הָאֶצְבָּעוֹת הָרִאשׁוֹן – גְּזָרִים דַּקִּים וּוְרֻדִּים.
הָיְתָה צוֹרַרְתָּם בְּחִתּוּל, כּוֹרַכְתָּם וְעוֹשָׂה הַקָּשֶׁר,
קֶשֶׁר לְצִדּוֹ שֶׁל קֶשֶׁר בְּתוֹךְ חִתּוּל בַּד אֶרֶךְ מִדָּה,
וְאֶת הַחִתּוּלִים הִיא גוֹלְלָה וְעוֹשָׂה בָם פְּקַעַת לְבָנָה,
קֶשֶׁר מִצְטָרֵף לְקֶשֶׁר, וְחִתּוּל מִצְטָרֵף לְחִתּוּל,
חִתּוּל מִצְטָרֵף לִפְקַעַת, וּפְקַעַת גְּדֵלָה וְהוֹלְכָה.
וְאָז יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִים לִגְדוֹת הַדְּנִיפֶּר הַנָּאוֹת,
אֲשֶׁר הִגִּישׁ פּוֹטְיוֹמְקִין הַמַּזְהִיר, הַמְּשֻׁגָּע מֵאוֹנוֹ,
שַׁי לְרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל קַתַּרִינָה הַגְּדוֹלָה.
וְאָז בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֶרְסוֹן פָּרִים וְשׁוֹרְצִים וְרָבִים,
וְאָז בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחֶרְסוֹן זְרִיזוֹת מְקִימוֹת וְלָדוֹת,
אֶחָד אַחַר אָחִיו – כַּדִּין, וְכַדָּת וְלַמּוֹעֵד:
לֹא הִתְחַכְּמוּ וְלֹא הִשְׁתַּמְּטוּ מִמִּצְוַת הַבּוֹרֵא.
הָיוּ מַשְׁכִּימוֹת לַמִּצְוָה וּמְאַחֲרוֹת לַעֲמֹד מִלָּדֶת.
וְהָיְתָה הַסָּבְתָא מְסַיַּעְתָּן וּמְשַׁפְּרָה אֶת צֶאֱצָאֵיהֶן.
וְיָדְעָה הַזְּקֵנָה לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל יָמִים וְעַל שָׁנִים,
וְהָלְכוּ הַפְּקָעוֹת וְגָדְלוּ, וְהָלְכוּ הַפְּקָעוֹת וְרַבּוּ:
סָבְתָא לֹא יָדְעָה כְבָר כַּמָּה קְשָׁרִים כְּרוּכִים בַּצְּרוֹרוֹת,
וְכַמָּה דוֹרוֹת שָׁם נִצְפְּנוּ כֹחַ זִכְרוֹנָה לֹא תָפָס.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהַסָּבְתָא קָטְנָה, נִדַּלְדְּלָה קוֹמָתָהּ,
צָפַד עוֹרָה עַל גִּרְמָהּ, הָפַךְ אֲפַרְפַּר-יְרַקְרַק,
נִגַּשׁ חֹטֶם בַּסַּנְטֵר, וְנִתְעַקְּמָה עֲקִימָה מְשֻׁנָּה, –
אֶפֶס עֵינֶיהָ הַטּוֹבוֹת עָמְדוּ בְעֶצֶם תְּמִימוּתָן,
חַמּוֹת וְקֹרְנוֹת, מְאִירוֹת וּמְחַבְּבוֹת אוֹתָהּ עַל הַכֹּל,
אוֹתָן עֵינַיִם-אַכְטִיסִים, אֵשׁ שְׁחוֹרָה בְתוֹךְ אֵשׁ לְבָנָה,
אֲשֶׁר הִנְחִילָה לַבָּנוֹת וְגַם לְכָל נֶכְדוֹתֶיהָ –
נֵדָה רַבָּה מְאֹד, רְאוּיָה לַנְּסִיכָה בָאָרֶץ.
וְכַאֲשֶׁר מָלֵא צְבָאָהּ לָלֶכֶת גַּם הִיא לְעוֹלָמָהּ,
הִיא עַל מִטָּתָהּ פָּקָדָה: אוֹתָן הַפְּקָעוֹת לְהַכְנִיס
לָהּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָהּ… אוֹתָן אֶת כֻּלָּן… אֶת כֻּלָּן…
אֶת הַיְשָׁנוֹת הַצְּהֻבּוֹת וְאֶת הַחֲדָשׁוֹת הַלְּבָנוֹת,
לְתִתָּן מֵרַאֲשׁוֹתֶיהָ – וּבָזֶה הִיא נִכְנֶסֶת
לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה לְכַפֵּר עַל כָּל חַטֹּאתֶיהָ,
לְכַפֵּר עַל כָּל חַיֵּי הֶבְלָהּ, עַל חֵטְא בְלֹא-יוֹדְעִים וּבְיוֹדְעִים.
אִמָּא דְסָבְתָא שֶׁלִּי! אֲנִי מַה יֵּשׁ בְּיָדִי, אָנֹכִי,
וּבְבֹא שְׁעָתִי שֶׁלִּי לִפְנֵי בֵית-דִּין שֶׁל מַעְלָה?
מְיַלֵּד לֹא נַעֲשֵׂיתִי, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה לַנָּשִׁים,
דַּוְקָא וְדַוְקָא לְהֵפֶךְ, – מֵאַהֲבָה רַבָּה, מֵחִבָּה;
אֶלָּא שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתָן, הַנָּאוֹת,
לֹא בְקַלְקָלָתָן מְנַוַּלְתָּן וְלֹא בְעֶצֶם כִּעוּרָן.
וְאִלּוּ, נֹאמַר, יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת קְשָׁרִים וּצְרוֹרוֹת,
אִלּוּ אֲנִי מְנַתֵּחַ וְעָמֵל וְעוֹסֵק בַּמִּצְוָה,
בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַקְּרוּאָה עַל שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, –
הָיוּ חוֹלַי בְּנֵי עֵשָׂו: אִכָּרִים בְנֵי כְּפָרִים בְּרֻבָּם;
הָיוּ – חוֹחוֹלִים עַצְלָנִים, פִּכְּחִים וְנִרְפִּים כְּאַחַד;
הָיוּ בְּנֵי-פוֹנִי מִנִּינֵי הַ"סְּטְרֶלְצִים"^[1], מִשְּיָרֵי גַרְזֶן
פֶּטֶר הַגָּדוֹל וּפְלִיטָיו, אוֹ אֵלֶּה וְאֵלֶּה – חַיָּלִים
מִן הַדִּיבִיזְיוֹת שֶׁלָּקוּ בְמֵימֵי אֲגַמֵּי-מָזוּרִים.
אֵלֶּה וְאֵלֶּה מְאֹד חִבְּבוּ אֶת רוֹפְאָם שְׁחוֹר הַתַּלְתַּלִּים,
אַךְ לֹא בְנֵי עַמִּי, לֹא הֵם! חוּץ מִבְּנֵי-כְפָרֵי הַטּוֹבִים,
בְּנֵי מֶלִּטֹּפֹּל הָעִיר וְגַם מֵחַבְרֵי הַ"הִסְתַּדְּרוּת".
אֶפֶס – הָיוּ מְעַטִּים, וְרֻבָּם הַגּוֹיִים, הֵם דַּיָּם
בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי-נֹחַ, וְקִפְּחוּ צְרֹרוֹת פַּקְעוֹתַי.
לֹא! אָנֹכִי אֲצַוֶּה וְיָנִיחוּ בַאֲרוֹנִי – אֶת שִׁירַי.
כִּי הַחִתּוּלִים שֶׁלִּי קִבְּלוּ צוּרָתוֹ שֶׁל סֵפֶר,
בָּמוֹ צָרַרְתִּי הִכְנַסְתִּי הַמִּלִּים הַמְּתוּקוֹת שֶׁל שִׂפְתֵי
סוֹפְרִים וּנְבִיאִים וּסְגֻלּוֹת מִשְׁנָיוֹת, מִדְרָשִׁים עַתִּיקִים.
עֶלֶם דַּל-יֶדַע יָצָאתִי וְיַלְקוּט צָנוּעַ בְּיָדַי,
יַלְקוּט שְׂפָתֵנוּ הַנִּפְלֵאת, וְאַהֲבָה רַבָּה בְחֻבִּי.
אֶפֶס כָּל יָמַי חִפַּשְׂתִּי, לָקַטְתִּי, אָגַרְתִּי גַרְעִינֵי
גָּרְנָהּ רְחַב-הַיָּדַיִם וַאֲסָמֶיהָ הַכְּבֵדִים
בְּשֶפַע הַזָּהָב הַטּוֹב וְאִמְרֵי כֶתֶם וָקֶסֶם,
סְגֻלּוֹת מְשׁוֹרְרִים רַחֲבֵי-שְׂעִפִּים וְקַמְצָנִים בְּנִיבָם.
וְאוּלַי בְחִינַת מְיַלֶּדֶת שִׁמַּשְׁתִּי אֶת עַמִּי גַּם אָנִי,
אוּלַי הִכְנַסְתִּי נִיצוֹצוֹת מִיפִי עוֹלָמְךָ, רִבּוֹנִי,
בְּנֶפֶשׁ רְגִישָׁה לְהוֹדְךָ, וּבְלֵב מָקְסַם סוֹד פָּעֳלֶיךָ,
זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר פֹּה וּזְעֵיר שָׁם – מִגִּנְזִי פְלָאֶיךָ הָרַבִּים,
וְנִסְלַח גַּם לַעֲוֹנִי, בַּעֲבוּר כָּל מַחְרֹזוֹת חֲרוּזַי,
צְרֹרוֹת אֲשֶׁר אָגַרְתִּי וַאֲשֶׁר אָסַפְתִּי – בְּאַהֲבָה.
וּבִזְכוּת אַהֲבָתִי זֹאת תִּרְצֵנִי גַם תְּחָנֵנִי,
כַּאֲשֶׁר חָנַנְתָּ בְּוַדַּאי גַם אֶת אִמָּא דְסָבְתָא.
סָבְתָא, הֱיִי לִי אַתְּ, בַּאֲשֶׁר אַתְּ, מֵלִיץ יֹשֶׁר!
 
11.10.41

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. החיל הרוסי לפנים, הקלעים. стрельцы.