יריעות שלמה על רש"י/דברים/א
מה שפירש"י יוסיף יי' עליכם וגו' זו משלי אבל הוא יברך כו' קשה ס"ס מה השיב להן מ"מ נתן קצבה לברכתו ומה תועלת בברכתו ונראה לי דה"פ זו משלי כלומר אני מוסיף על ברכת יי' שיהיה אלף פעמי' ר"ל מה שאתם עתידים להיות בברכת ה' יוסיף ה' עוד עליכם אלף פעמים וזהו מה שאמר זו משלי כו' ודוק מהרש"ל ועיין בפירש"י דספר שמואל ב' סימן כ"ד בפסוק ויאמר יואב דשם משמע דלא כוותיה ע"ש כנ"ל .
בד"ה נכנס אחרון כו' והקשה מורי מהר"ל מפראג נר"ו הלא אסור לעשות כן מדכתיב גבי זקן ויראת כדאיתא בקידושין לכך פירש הוא דלכך נכנס אחרון משום שאין דרך כבוד לת"ח שימתין הוא על אחרים ויצא ראשון משום שאין כבוד שילכו ממנו ויניחו אותו לבד ולפ"ז הא דכתבו הרמב"ם והטור ואין שבח נתלמיד חכם שיכנס באחרונה א"כ עדיין הקושיא במקומה עומדת דהכא אמרינן שהת"ח יכנס באחרונה ואלו הרמב"ם והטור כתבו שאין שבח לת"ח שיכנס באחרונה וצ"ל לפי' מורי דודאי נכנס אחרון משום כבודו אבל מ"מ לא יהיה מחשבתו כדי שיעמדו מלפניו כך צ"ל לפי דעתו אמנם ג"כ לפירש הרא"ם ז"ל י"ל דודאי הת"ח לא יכנס באחרונה כדי שלא יעמדו לפניו והא דאמרי' הכא נכנס אחרון היינו שהעם מחויבין לחלוק לו כבוד ולקרות לו באחרונה לב"ה כדי שיהא נכנס אחרון וכל העם עומדים בכניסתו וכן יאמרו לו שיצא ראשון כדי שיהיו כל העם עומדין ביצאתו כנ"ל ליישב דברי הרא"ם ז"ל אמנם בספרי שלנו ובילקוט נאמר נכנס ראשון ויצא אחרון ובודאי כך היתה גירסתם של הרמב"ם והטור לכך כתבו ואין שבח לת"ח שיכנס באחרונה ומצאתי בספר ישן נושן מוכתב על קלף דלכך יצא אחרון כדי שכל העם ימתינו עליו וילוו לביתו ואפשר דכפשוטו הוא דלכך יצא אחרון כדי שלא יעמדו מלפניו ביציאתו ודוק כנ"ל:
בד"ה ויאמרו כו' בסופו ובאמ' לדעתי שהרא"ם ז"ל לא דק שרש"י ז"ל כתב שמה שנאמר בפר' דברים ויאמרו טובה הארץ לא היתה הכוונה רק על יהושיע וכלב לפי שהמרגלי' האחרים מעולם לא אמרו על הארץ שהיא טובה אבל אמרו זבת חלב ודבש היא ולא אמרו טובה היא רק יהושיע וכלב שנאמר ויהושיע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים וגו' טובה הארץ מאד כי לא תקרא הארץ טובה בהיות ארץ זבת חלב ודבש אדרבה ארץ אוכלת יושביה ואין מקום לטענת הרא"ם על רש"י לשון ספר מעשה יי':