ירושלמי תענית ב יב
<< | ירושלמי · מסכת תענית · פרק ב · הלכה יב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה יב משנה
[עריכה]מתניתין כל הכתוב במגילה די לא למיספד לפניו אסור לאחריו מותר ר' יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור די לא להתענאה לפניו ולאחריו מותר ר' יוסי אומר לפניו אסור ולאחריו מותר:
הלכה יב גמרא
[עריכה]גמרא מתני' דר"מ דר"מ אמר די לא למספד אסור להתענות ודלא להתענות מותר בהספד ודי לא סתם כדי לא להתענייא. א"ר יונה אילין יומיא די לא למספד בהון מקצתן די לא להתענייא בהון אמר רשב"ג מה ת"ל בהון בהון שני פעמים אלא מלמד שהלילה מותר והיום אסור כהדא דתני להן אינש דיהוי עלוהי ייסר בצלוי. א"ר יוסי בי ר' בון שהוא צריך להזכירן מבערב ואתייא כיי דא"ר זעירה בשם רב חונה אומרה בלילי שבת וביומו. מתני' או בי"א כר' יוסי או בי"ב כר"מ וקשיא על דר"מ. לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון וא"ר יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג לוליינוס ופפוס. יום תלת עשר ביה יום נקנור מהו יום נקנור שלטון משל מלכות יון עובר לאלכסנדריא ראה את ירושלם וחירף וגידף וניאץ ואמר בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין שלו וכיון שהגיע לקרובין שלו קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה ותלוין בקונטס נגד ירושלם. על דעתיה דרבי מאיר ניחא בא לאסר לפניו על דעתיה דרבי יוסה מה בא לאסר. לאסר לפניו לית ליה עצמו אסור מפני ארבע עשר. בא להודיעך שהוא אסור בהספד ואפילו על דרבי מאיר לית היא מקשייא לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון וא"ר יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג לוליינוס ופפוס. בארבע עשר ובחמשה עשר פורייא די לא למיספד בשית עשר ביה שרייו למיבני שור ירושלם די לא למיספד. על דעתיה דר"מ ניחא בא לומר לפניו על דעתיה דר' יוסה מה בא לומר. לומר לפניו לית ליה עצמו אסור מפני ט"ו. בא להודיעך שהוא אסור בהספד ואפילו על דעתיה דר"מ לית היא מקשייא לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון וא"ר יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג בו לוליינוס ופפוס. בשבעת ביה קמון עממיא על פליטת ספריא במדינת בולקים ובית זבדין והוה פרקין על דעתי' דר"מ ניחא בא לוסר עצמו על דעתיה דר' יוסה מה בא לוסר לפניו לית ליה עצמו אסור. א"ר יוסה כל אילין מילייא לא מסייען ולא תברן לא על דר"מ ולא על דר' יוסה לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן נסים לישראל תדע לך שהוא כן דתנינן בריש ירחא דניסן דיתקן תמידא די לא למיספד. בלא כך אינו אסור מחמת ראש חדש. אבל בשבתות ובימים טובים מתענין לפניהן ולאחריהן. מה ראיתה להקל באלו ולהחמיר באלו. שאלו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק ואלו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק הדא דתאמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אלו. ר' חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין בטלה מגילת תענית ר' בא ור' סימון תריהון אמרין בטלה מגלת תענית ריב"ל אמר בטלה מגילת תענית. א"ר יוחנן אמש הייתי שונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד ואמרו עליו על רבי אליעזר שסיפר ועל ר' יהושע שרחץ אמר להם רבי יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם ואת אמר בטלה מגילת תענית. א"ר בא ואפילו תימר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנן אמרי בטלה מגילת תענית רבי יונתן ציים כל ערובת ריש שתא רבי אבון ציים כל ערובת שובא רבי זעירה צם תלת מאוון צומין ואית דאמרי תשע מאוון ולא חש למגילת תענית. רבי יעקב בר אחא מפקד לספריא אין אתת איתא מישאלונכון אימרון לה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים: