ירושלמי שבת ז א
<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ז · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת והיודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה
העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת:
גמרא מהו כלל גדול. א"ר יוסי בי רבי בון שהוא גדול מכלל שביעית. שהשבת חלה על הכל ושביעית אינה חלה אלא על עבודת הארץ בלבד. תמן תנינן כלל גדול אמרו בשביעית מהו כלל גדול. א"ר יוסה בי רבי בון שהוא גדול מכלל מעשרות. שהשביעית חלה בין על אוכלי אדם בין על אוכלי בהמה. ומעשרות אינן חלין אלא על אוכלי אדם בלבד. תני בר קפרא כלל גדול אמרו במעשרות. מהו כלל גדול. אמר רבי יוסה בי רבי בון שהוא גדול מכלל פיאה. שהמעשרות חלין בין על דבר שמכניסו לקיום ובין על דבר שאין מכניסו לקיום. ופיאה אינה חלה אלא על דבר שמכניסו לקיום. ואית דבעי מימר מהו גדול מיכן שיש למטה ממנו. אנן תנינן כל השוכח עיקר שבת. תניי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת. רבי לעזר כמתניתין. רבי יוחנן כהדא דתני דבית רבי. הא רבי ליעזר אמר כל השוכח עיקר שבת הא אם אינו יודע כל עיקר פטור. מן מה דרב תני מתניתין ופתר לה אי זהו שאינו יודע עיקר שבת קטן שנשבה בין העכו"ם. הדא אמרה הוא הדא הוא הדא. הא אמר ר' יוחנן כל שאינו יודע עיקר שבת. הא אינו יודע ושכח חייב. מן מה דמר רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא כלה דא הילכתא כרבי ליעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא היא הדא. בעון קומי בריה דר' יסא את מה שמעת מן אבוך מן דרבי יוסי.
אמר כרבי יוחנן. אמר לון רבי חזקיה לא אמר כן. אלא ר' סימן בר זבדא הוה פשט עם בריה דרבי יוסה. ושמע מינה כהדא דרבי ליעזר. מטאלין מילייא. ועשה אחת ועשה הנה ועשה מהנה ועשה אחת לחייב על כל אחת ואחת. הנה לחייב על כולהן אחת. מהנה לחייב על התולדות. או נימר בעכו"ם הכתוב מדבר. תני רבי זכייה קומי רבי יוחנן זיבח קיטר וניסך בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת. אינו חייב אלא אחת. עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת אין כאן הנה. מן דתברה בידי' יש כאן הנה אין כאן אחת. והיכן בעכו"ם בעבודתה בעבודת הגבוה בהשתחויה בעבודתה לחייב על כל אחת ואחת בעבודת הגבוה לחייב על כולהן אחת בהשתחויה לחייב על מקצתה. ר' בון בר חייא בשם רב שמואל בר רב יצחק כתיב (ויקרא ד) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והביא פר מצוה שהמשיח מביא עליהן פר. יצאת עכו"ם שאינו מביא עליה פר אלא שעירה בלבד. התיבון הרי חלבים ועריות הרי המשיח
מביא עליהן פר. לא אתינן מתני אלא דברים שיש להן תולדות. חלבים אין להן תולדות. עריות עשה בהן את המערה כגומר. חברייא אמרין (ויקרא כג) שבת הוא לה' לחייב על כל שבת ושבת. אמר ר' אילא כתיב (שמות לה) כל העושה בו מלאכה יומת לא העושה בו ובחבירו. את אמר אין השבתות מצטרפות חולקות. אמר רבי יוסי בי רבי בון כשם שאינן מצטרפות כך אין חולקות. גדול שנשבה בין העכו"ם רב ושמואל חד אמר מונה ששה ועושה שבת. וחרנה אמר עושה שבת ומונה ששה. רבי יצחק בר אלעזר בשם רב נחמן בר יעקב מונה ששה ועושה שבת. חמשה ועושה שבת ארבעה ועושה שבת ג' ועושה שבת שנים ועושה שבת. אחד ועושה שבת. אמר ר' מנא אין אישתבאי בתלתא הוא עבד בשובתא. רב הוה חייליה לתרין מחזירין הוא עבד שובתא. ואין לא לתמוה ויחוש לכל הימים כהדא קידש אשה בעולם. רבי יעקב בר אחא איתפלגון ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר חושש לכל הנשים. ריש לקיש אמר אינו חושש לכל הנשים. תמן יש לו תקנה יכול הוא לישא גיורת. יכול הוא לישא משוחררת. הכא מה אית לן. תמן אמרין חושש לכל הימים ועושה כדי קיום הנפש. תמן תנינן אמר רבי עקיבה שאלתי את ר' אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה
מעין מלאכה אחת בעלם אחת מהו. חייב אחת על כולן או על כל אחת ואחת אמר לי חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר. ומה אם הנידה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו לא אם אמרת בנידה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנידה והנידה מוזהרת עליו. תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת. אמר לי הבא על הקטנות יוכיח. שאין בהן אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו לא אם אמרתי בבא על הקטנות שאע"פ שאין בהן עכשיו יש בהן לאחר זמן. תאמר בשבת שאין בה אלא אחד לא עכשיו ולא אחר זמן. אמר לי הבא על הבהמה יוכיח. אמרתי לו הבהמה כשבת. ר' זעירא בשם ר' חסדא ר' אילא בשם ר' שמעון בן לקיש תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגות מלאכות שאלו.
בדה תנינן מלאכות הרבה לא על השבתות הוא מתחייב. רבא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו. בדה תנינן שבתות הרבה לא על המלאכות מתחייב. הא ר' זעירא בשם רב חסדא אמר רבי אילא ור' שמעון בן לקיש תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו. הודי ליה והוא לא הודי. מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא כל הדא הלכתא כרבי ליעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת. הדא אמרה דלא הודי ליה הווי ר' בא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו הודי ליה או לא הודי ליה. א"ר זעירא קומי ר' יסא מתניתא אמרה דלא הודי ליה. דתני יודע אני שהיא שבת ויודע אני שהיא מלאכה. אבל איני יודע אם מלאכה היא זו שחייבין עליה כרת אם מענין אבות מלאכות עשה חייב על כל מלאכה ומלאכה. אם מענין מלאכה אחת עשה חייב על כל העלם והעלם מפני שהן העלימות הרבה. אבל אם היה העלם אחד אינו חייב אלא אחת. מן מה דלא מתיב לה הדא אמרה דלא הודי ליה הא. רבי זעירא בשם רב חסדא רבי אילא בשם ר' שמעון בן לקיש תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו הא בשגגת שבת ובזדון מלאכות אף רבי אליעזר יודי לרבי עקיבה שאינו חייב אלא אחת. ויתיביניה רבי עקיבה הרי מזיד בשבת ושוגג במלאכות הרי יש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה ואת מודי לי שאינו חייב אלא אחת. מן מה דלא מתיב לה הדא אמרה היא הדא היא הדא. הא רבי בא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו הדא בזדון שבת ובשגגת מלאכות אף רבי עקיבה יודי לרבי אליעזר שהוא חייב על כל אחת ואחת.
ויתיביניה רבי אליעזר הרי שוגג בשבת מזיד במלאכות הרי אין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה ואת מודי לי שהוא חייב על כל אחת ואחת. מן מה דלא מתיב ליה הדא אמרה היא הדא היא הדא. הא רבי בא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו ולא משום שגגת שבת את תופסו. רבי חזקיה בשם רבי בא שתים שאלו מזיד בשבת ושוגג במלאכות שיהא חייב על כל אחת ואחת שוגג בשבת ומזיד במלאכות מהו לעשות את התולדות כעיקר. אמר רבי יעקב בר דסיי ותניי דבית רבי כן העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת. מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת. הדא היא מזיד בשבת ושוגג במלאכות. שבתות הרבה מעין מלאכה אחת. הדא היא שוגג בשבת ומזיד במלאכות. הא רבי זעירא בשם רב חסדא ורבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו. ויש אדם מתחייב על הזדון את נותן שגגת מלאכות על זדון שבת. ודכוותה שוגג בשבת ומזיד במלאכה את נותן שגגת שבת על זדון מלאכות לחייב על כל אחת ואחת. ולית ליה לרבי אליעזר מאחת לחייב על כל אחת ואחת. אשכח תני בשם רבי אליעזר גדול שנשבה לבין העכו"ם חייב על כל אחת ואחת.
מה בין מזיד בשבת ושוגג במלאכות. מה בין שוגג בשבת וזדון במלאכות. אמר רבי יוסה ולמה מזיד בשבת ושוגג במלאכות חייב על כל אחת ואחת שאם אומר את לו מלאכה היא זו הוא פורש ממנה ועושה מלאכות אחרות. ולמה שוגג בשבת ומזיד במלאכות אינו חייב אלא אחת שאם אומר אתה לו שבת היא זו מיד הוא פורש. שגג בזה ובזה. רב המנונא אומר אינו חייב אלא אחת. אמר ליה רבי זעירא ולאו כל שכן הוא אלו מזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שנתוסף לו שגגת מלאכות שבת אובד שגגת מלאכות. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא קצר חצי גרוגרת בשבת זו בזדון שבת ובשגגת מלאכות וחצי גרוגרת שבת זו בשגגת שבת ובזדון מלאכות שגגות שבו מהו שיצטרפו איפשר לומר שבתות מחלקות שבתות מצטרפות הרי תמחויין חולקין ותמחויין מצטרפין. אמר ליה איני יודע טעם תמחוי ולא מתניתא היא כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. א"ר עזריה קומי רבי מנא תיפתר בזדון. א"ל ולא כל שכן הוא מה אם הזדון שאינו חולק אינו מצטרף שגגה שהיא חולקת לא כל שכן שלא תצטרף. א"ר חנניה לא אמר כן אלא קצר חצי גרוגרת בזדון שבת ובשגגת מלאכות וחצי גרוגרת בין הערבים בשגגת שבת ובזדון מלאכות שגגות שבו ושגגות שבו מהו שיצטרפו. א"ר מנא אע"ג דלא אמר רבי יוסה דא מילתא אמר דכוותיה. אכל חצי זית בידיעת הקודש ובהעלם טומאה וחצי זית בעלם הקודש ובידיעת הטומאה העלם שבו והעלם שבו מהו שיצטרפו. ניחא שבת שבאו לה ימי החול בנתים.
גבי נידה מאי אית לך. ריש לקיש אמר תיפתר בנדה קטנה שבאו לה ימי הפסק טהרה בנתיים. רבי אליעזר בי ר' שמעון אומר כך שאלו בא על נדה אחת חמש בעילות בעלם א' מהו חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת. אמר ליה חייב על כל אחת ואחת. וקשיא אילו קצר וקצר בעלם אחד כלום הוא חייב על כלם אלא אחת. ר' אחא בשם ר' חנינא בן ר' מנא מקשי לה. ולא כן א"ר שמואל ר' אבהו בשם ר' יסא בן חנינא כל הדא הילכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת. אף הכא לא יהא חייב אלא אחת. א"ר יוסה קיימתיה כיי דמר ר' אחא בשם ר' חנינא לית כן כרבנן דקיסרין בשם ר' ניסא כל הדא הלכתא דר' אליעזר הוא. וכל דיפוק מינה הלכה כולה כר"א: