ירושלמי שבת ד ב
<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ד · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות ראב"ע אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר:
גמרא רבי יודה בן פזי בשם רבי יונתן הדא דתימר בנתונין אצל בעל הבית. אבל בנתונין באפותיקי לא בדא: בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. רבי יודה ור' יוחנן הדא דתימר בנתונין באפותיקי. אבל בנתונין אצל בעל הבית לא בדא. רבי ירמיה בשם רב פורשין מחצלת על גבי שייפות של לבינים בשבת. אמר ר"ש ב"ר אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה בי"ט סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה את הכלי. ושמואל אמר כופין עליה כלי. אמר רבי מנא ובלבד שלא יהא
הכלי נוגע בגופו של ביצה. תני ר' הושעיה מחיל של דבורין פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מה כרב כשמואל כאן מלמעלן כאן מלמטן. רבי ביסנא בשם רבי יוסי בר חנינא חפי לסוטות אסור לטלטלן מצדתה הוא פריסן והדין משטרפן גו שימשא אתון שאלו לרב מהו מטלטלתן אמר לון חשבון עליהן מתנינן תוחתי רשיבון ושרי לכון מטלטלתן. ר' זעירא בשם ר' ירמיה ראשי כלונסיות שחישב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. ר' יונה ור' יוסי סלקון לסדרא דבר עולא דהוה רבעה תמן והוה תמן ראשי כלונסיות. אתון ושאלון ליה מהו לטלטלן. א"ל אם חשבתם עליהן מאתמול מותר לטלטלן ואם לאו אין אתם מותרין לטלטלן. תני רבי חלפתא בר שאול מוכין שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. תני ר' יוסי בן שאול צבר של קורות שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. ר' יוסי ר' חנינה בשם ר' ישמעאל בר ר' יעקב בר אחא ר' יעקב בר אידי רבי חנינא בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא שלחה הוה וחיה אמר לנו קשרו לכם ראשי גוזיות ואתם מותרין לטלטלן למחר. חזקיה אמר אפילו מלן. רב אמר חריות שגידען לשכיבה אינן צריכות קישור לאהלין צריכות קישור. רב אבא בר חנה אמר בין לשכיבה בין לאהלין צריכות קישור. א"ר חזקיה ולא דמו קישוריה דרב באוהלין לקישוריה דרב אבא בר חנה בכלים. קישוריה דרב באוהלין עד שיקשור את כל הקוצין. קישוריה דרב אבא בר חנה בכלים עד שיהיה עליהן תואר כלי. אם אומר את עד שיקשור את הקוצין אין מעשה גדול מזה. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה
עריבת הירדן למה היא טמאה ולא אמר אדם דבר. עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו עריבתה ירדן למה היא טמאה. מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים. ועוד דבר אחר דרש חריות שגדען בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור. התיבון הרי נדידייא דאשקלון. א"ר יצחק בר לעזר שניא היא שמקצתן בים ומקצתן ביבשה. אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר ר' חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גרר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא אמר עד שיקרדם. חברייא אמרי עד שישפשף וצפוראי אמרין עד שיחשוב. רבי יוחנן אמר עד שיהא עליהן תואר כלי. אשכחת אמר רב חנה בר אבא ור' יוחנן ור' יונתן חדא. רב ור' זעירא ורבי ישמעאל בי ר' יוסי חדא. ציפוראי ורבי יוסי בן שאול ורבי חלפתא בן שאול חדא. חברייא לית להון זוג: