ירושלמי ראש השנה דף יז ב

תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט

עוד היא דר' נתן ניקב וסתמו. ר' חייה בשם ר' יוחנן דר' נתן היא דתני ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו אם היה מעכב את התקיעה פסול אם לאו כשר ר' נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול. ר' חייה בשם ר' יוחנן כיני מתני' אם היה מעכבת את התקיעה פסול ואם לאו כשר ר' אבא בר זמינא בשם ר' זעירה והוא שסתמו אבל אם לא סתמו כשר שכל הקולות כשירין בשופר. ר' יעקב בר אחא אמר אבא בר בא שאל לר' שופר קדוח מהו א"ל כזה תוקעין בעייני טב:

הלכה ז

משנה התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם אם קול שופר שמע יצא אם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר אחורי בה"כ או שהיה ביתו סמוך לבה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אם כוין לבו יצא ואם לאו לא יצא אע"פ שזה שמע וזה שמע זה כוין לבו וזה לא כוין לבו:

הלכה ז גמרא

גמרא א"ר יוסי בן חנינה לא אמר אלא וכן מי שהיה עובר הא אם עמד חזקה כוין. נתן שופר בתוך שופר ותקע אם קול הפנימי שמע יצא אם קול חיצון שמע לא יצא. ר' אבינא בעי הפכו מהו נישמעינה מן הדא גרדו מבפנים פסול מבחוץ כשר לא אמר אלא גרדו הא אם הפכו פסול. מה בין זה לזה זה ביטל חללו וזה לא ביטל חללו:

הלכה ח

משנה (שמות יז) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עשות מלחמה או שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלן ומכונין לבן לאביהן שבשמים הן מתגברין ואם לאו היה נופלין:

הלכה ח גמרא

גמרא ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה עירבב את המזלות הה"ד (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה וגו'. וכתיב (שם) נתן תהום קולו רום ידיהו נשא מרום ידיהו נשא