לדלג לתוכן

ירושלמי ראש השנה ב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת ראש השנה · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה

[עריכה]

כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראיתה את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין היה נוטע וכמה היתה רחבה אם אמר לפני החמה לא אמר כלום היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין עדותן קיימת ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהן צריכין להן אלא שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילין לבא:

הלכה ד גמרא

[עריכה]

אמר רבי יוחנן אפילו טועה שבטועין אינו טועה בדבר הזה לפני החמה לאחר החמה.  לא צורכא די לא פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה.  תני בר קפרא תרתיי לפני החמה לאחר החמה פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו.  מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה.  תני רבי שמעון ב"י לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו.  אמר ר' אבון המלאך עצמו חציו מים וחציו אש ואית ביה חמש גפין (דנייאל י) וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וגו'.  א"ר לוי לעולם לית מזל חמי מה דקומוי אלא כולהון סלקין כאילין דסלקין בסולמא הפיך.  שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקב"ה שישתמש בהן העולם.  מאה ושמונים ושתים במזרח ומאה ושמונים ושתים במערב ואחד באמצעו של רקיע שממנו יצא מתחילת מעשה בראשית.  מה שהחמה מהלכת לשלשים יום הלבנה מהלכת לב' ימים ומחצה מה שחמה מהלכת בשנים חדשים הלבנה מהלכת לחמשה ימים חמה שחמה מהלכת לג' חדשים הלבנה מהלכת לז' ימים ומחצה מה שהחמה מהלכת לו' חדשים הלבנה מהלכת לחמשה עשר יום מה שחמה מהלכת לשנים עשר חדש הלבנה מהלכת לשלשים יום.  א"ר יונה לית כאן שיעורא אלא אפילו פרא מיכן.  תני נראה באשש ובמים אין מעידין עליו אמר רבי חייה בר בא ראו אותו יוצא מענן זה ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו כהדא ר' חנינה אזל לעין טב למימנא והוה אוירא מעונן אמר כדון אמרין מה נטיל אוירא דהן סבא והקדיח לו הקדוש ב"ה ככברה ונראה מתוכה.  רבי חייה רבה הילך לאורו של ישן ד' מיל.  ר' אבון משדי עלוי צררין ואמר לכולא תבהית בני מריך ברמשא אנן בעיין תיתחמי מיכא ואת מיתחמי מיכא מיד איתבלע מן קומוי:  לצפונה לדרומה.  אית תניי תני לצפונה דבריו קיימין אית תניי תני לדרומה דבריו קיימין מאן דאמר לצפונה דבריו קיימין מן טבת ועד תמוז מאן דאמר לדרומה דבריו קיימן מן תמוז ועד טבת.  כמה היה גבוה זה אומר מלא מרדע אחת וזה אומר מלא שני מרדעים.  אית תניי תני דבריהן קיימין ואית תניי תני אין דבריהן קיימין מאן דאמר דבריהן קיימין בהינון

דהוון קיימין חד מלעיל וחד מלרע מאן דאמר אין דבריהן קיימין בהינון דהוון קיימין שווי.  כמה היה רחב כשעורה ויותר מכשעורה.  ואם אמר לפני החמה לא אמר כלום: