לדלג לתוכן

ירושלמי עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף סג עמוד ב

[עריכה]


1 ט_א מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה א':

2 ט_ב מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ב':

3 ט_ג מיי' פ"ו מהל' קרבן פסח הלכה א':

4 ט_ד מיי' פ"ז מהל' קרבן פסח הלכה א':


דף סד עמוד א

[עריכה]


5 ט_ה מיי' פ"ד מהל' קידוש החודש הלכה ו', מיי' פ"ד מהל' ביאת המקדש הלכה י"ז, מיי' פ"ד מהל' ביאת המקדש הלכה י"ח:

6 ט_ו מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ח':


דף סד עמוד ב

[עריכה]


7 ט_ז מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ט':

8 ט_ח מיי' פ"י מהל' קרבן פסח הלכה ט"ו:


דף סה עמוד א

[עריכה]


9 ט_ט מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ב':

10 ט_י מיי' פ"י מהל' קרבן פסח הלכה ט"ו:

11 ט_יא מיי' פ"ז מהל' קרבן פסח הלכה ח', מיי' פ"ד מהל' ביאת המקדש הלכה י"ב:


דף סה עמוד ב

[עריכה]


12 ט_יב מיי' פ"י מהל' קרבן פסח הלכה ט"ו:

13 ט_יג מיי' פ"ד מהל' איסורי מזבח הלכה א':


דף סו עמוד א

[עריכה]


14 ט_יד מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ו':

15 ט_טו מיי' פ"ד מהל' תמורה הלכה ד':

16 ט_טז מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה ד':

17 ט_יז מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ה':

18 ט_יח מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה א', מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה י"ח, מיי' פ"א מהל' תמורה הלכה כ"א:

19 ט_יט מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה א', מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה י"ח, מיי' פ"א מהל' תמורה הלכה כ"א:


דף סו עמוד ב

[עריכה]


20 ט_כ מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה א':

21 ט_כא מיי' פ"א מהל' תמורה הלכה כ"א:

22 ט_כב מיי' פ"ד מהל' תמורה הלכה ו':

23 ט_כג מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':

24 ט_כד מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה א':

דף סז עמוד א

[עריכה]


25 ט_כה מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ד':

26 ט_כו מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ח':

27 ט_כז מיי' פ"ז מהל' מעשר שני הלכה י"ג:

28 ט_כח מיי' פ"ג מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ד סעיף ב':

29 ט_כט מיי' פ"ג מהל' שבת הלכה ט"ו:


דף סז עמוד ב

[עריכה]


30 ט_ל מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ד':

31 ט_לא מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ה':

32 ט_לב מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ו':

33 ט_לג מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ז':


דף סח עמוד א

[עריכה]


34 ט_לד מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ח':

35 ט_לה מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה ב':


הדרן עלך מי שהיה טמא