ירושלמי סנהדרין ט א

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ט · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

אילו הן הנשרפין הבא על אשה ובתה ובת כהן יש בכלל אשה ובתה בתו ובת בתו ובת בנו ובת אשתו ובת בתה ובת בנה

הלכה א גמרא

תמן תנינן נושאין על האנוסה ועל המפותה כיני מתני נושאין אחר האנוסה ואחר המפותה אנס אשה מותר באמה פיתה אשה מותר בבתה האונס והמפתה על הנשואה חייב א"ר יוחנן דרך נישואין שנו נשא אשה ואח"כ אנס את אמה חייב נשא אשה ואח"כ פיתה את בתה חייב א"ר לעזר סומכוס ור יוחנן בן נורי אמרו דבר אחד דתנינן תמן שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סופג את הארבעים סומכוס אומר משום ר מאיר סופג את שמונים תמן תנינן ר יוחנן בן נורי אומר הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן ר יודה בר פזי בשם ר יוחנן מודה סומכוס לר יוחנן אשכח תני עוד היא במחלוקת מה טעמא דר יוחנן בן נורי מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין אף אשה ובת בתה ובתה בשני לאוין מה טעמון דרבנן מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובת בתה ובת בנה בלאו אחד כתיב ערות אשה ובתה לא תגלה וכתיב ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא בכולהם כתיב שכיבה ובה כתיב לקיחה ללמד שאינו חייב על השנייה עד שתהא לקוחה לו או אינו מתחייב עליה אלא על דרך נישואין למדנו שאין קידושין תופסין בעריות והכתיב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו בא להודיעך שהיה מותר בה עד שלא נישאת לאביו והכתיב ואיש אשר יקח את אשת אחיו מה הוא בא להודיעך שהיה מותר עד שלא נישא לאחיו ותובן על ידי ייבום והכתיב ואשה אל אחותה לא תקח בא להודיעך שהיה מותר עד שלא נשא אחותה ותובן לאחר מיתת אחותה והכתיב ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא שלא תאמר קין נשא את אחותו הבל נשא את אחותו חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה העולם מהם אמרתי עולם חסד יבנה והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח בא להודיעך שאם קידשה תפסו בה קידושין רב הונא אמר עד כדון בת בתו לנישואין בת בתו מן האונסין כתיב ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן מה אנן קיימין אם לנשואין הרי כבר אמור אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין עד כדון בת בתו בתו מניין רב אמר אם על בת בתו הוא מוזהר על בתו לא כל שכן אם על בת בתו הוא ענוש כרת לא כל שכן על בתו מנא ליה אשכח תני חזקיה ובת איש כהן כי תחל לזנות מה ת"ל איש אלא להביא הבא על בתו מן האונסין שהוא בשריפה רב חונה שמע כולהון מן הכא ערות אשה ובתה לא תגלה וכתיב ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא זמה זמה לגזירה שוה מה למטן שלשה דורות אף למעלן שלשה דורות מה למטן בלא תעשה אף למעלן בלא תעשה מה למטן דרך נישואין אף למעלן דרך נישואין מה למטן בשריפה אף למעלן בשריפה מה למטן עשה בתז כר כבת נקיבה אף למעלן נעשה בת זכר כבת נקיבה וכרבי מאיר דר מאיר אמר גזירה שוה במקום שבא דור שלישי למטה מניין שהוא בלא תעשה וכרבנין דינון אמרין גזירה שוה במקום שבאת דור שלישי למטה מניין שהוא בלא תעשה וכרבנין דינון אמרין גזירה שוה כאמור בה דור שלישי למעלה מניין שהוא בשריפה בין כרבנין בין כר מאיר דור שלישי למטה מניין שהוא בלא תעשה א"ר יוסי מכיון דכתיב זמה זמה כמי שכולהם כאן א"ר יוסי בי ר בון עוד הוא אית ליה אזהרה מן תמן אל תחלל את בתך להזנותה ר חגיי בעא קומי ר יוסי למה לי נן אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה א"ל ויימר קרייא ערות אשה ובת בתה לא תגלה ואנן אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין את ההכרת ומ"ט על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמוהו וגו וכתיב איש אשר ירקח כמוהו וגו הדא אמרה שני לאוין וכרת אחד חולקין את ההכרת בעון קומי רבי אבהו הבא על אשה וילדה בת וחזר ובא עליה חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ובת בנה אמר לון שארה הנה זמה היא כולהם משום זימה מה טעמא דרבי יהודה לא יקח איש את אשת אביו לא יגלה כנף אביו זו אנוסתו מה מקיימין רבנין כנף תמן אמרין ולא ידעין אין שמועה זו כנף זו שהיא זקוקה לאביו ולא כך אינו חייב עליה משום אשת אביו א"ר הילא להתרייה שאם התרו בו משום אשת אב לוקה משום כנף לוקה מודה רבי יודה במכות מודה ר יודה בקרבן מודה ר יהודה שאם קידשה תפשו בה קידושין ר חגיי בעא קומי רבי יוסי מהו שיהא הוולד ממזר כרבי יודה א"ל לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה הפסיק העניין ויפסיק העניין לעניין אשת אב אשת אב בכלל כל העריו היתה ויצאת מכללה ללמד על כל העריות לממזר ותצא אנוסה ותלמד על כל האונסים לאסור אשת אב בכלל כל העריות היית ויצאת מכללה ללמד על כל העריות לממזר אית לך מימר הכא אנוסה בכלל היית ויצאת מכללה ללמד על כל האונסים ותצא אשת אב ותלמד על אנוסתה א"ל אם אשת אב היא אינו אנוסה ואם אנוסה היא אינו אשת אב