ירושלמי סנהדרין ט ב
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ט · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה[עריכה]
ואילו הן הנהרגין הרוצח ואנשי עיר הנדחת רוצח שהכה את רעהו בין באבן בין בברזל וכבש עליו לתוך המים או לתוך האור ואינו יכול לעלות משם ומת חייב דחפו לתוך המים או לתוך האור ויכול הוא לעלות משם ומת פטור שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור השיך בו את הנחש ר יהודה מחייב וחכמים פוטרין
הלכה ב גמרא[עריכה]
כתיב ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת מות יומת המכה רוצח הוא מות יומת הרוצח או בכלי עץ יד אשר יומת בה הכהו וימת רוצח הוא מות יומת הרוצח כשהוא בא אצל הברזל אינו אומר לא שימות בו ולא שלא ימות בו אלא אפילו צינורת קטנה דהיא יכלה מקים גו ווישטא ומיקטליניה והוא שיהא באבן כדי להמיתו בעץ כדי להמיתו כיוונו כנגד הסוס כיוונו כנגד החץ כיוונו כנגד הרומח העמידו בצינה השקה אותו מים רעים העביר את התקרה מעליו וירדו עליו גשמים והרגוהו פתק אמת המים עליו ובאו עליו המים ושטפוהו מה טעמא דרבי יודה מפני האדם הנתון בין הנקבים מה טעמון דרבנין לעולם אין הארס נתון בין הנקבים עד שיחזיר ויקיא