ירושלמי סנהדרין ז ו

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ז · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ו משנה

הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב ר יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת האב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנישואין הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנישואין

הלכה ו גמרא

אזהרה לבא על האם מניין ערות אמך לא תגלה כרת מניין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם אזהרה לבא על אשת אב מניין ערות אשת אביך לא תגלה כרת מניין כי כל אשר יעשה וגו עונש מניין ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו וגו אזהרה לבא על כלתו מניין ערות כלתך לא תגלה כרת מניין כי כל איש אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו עונש מניין ואיש אשר ישכב את כלתו וגו תניתה הכא תניתה בכריתות ניחא בכריתות שהוא מביא קרבן וחוזר ומביא קרבן אית לך מימר בסנהדרין שהוא נסקל וחוזר ונסקל א"ר יודן אבוי דר מתנייה להתרייה איתאמרת שאם התרו בו משום אשת אב לוקה משום אם לוקה ויתרו בו משום אשת איש א"ר אבין תיפתר בפנויה תמן תנינן רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים רבי אבהו בשם ר יוחנן לא נשייא בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת טעמא דר יוחנן אמך היא משום אמו אתה מחייבו ערה את כל הפרשה לאם ר בון בר חייה בעא קומי ר זעירא מה ראה ר יוחנן לתפוש את האם ולהניח אשת האב א"ל דהוא סבר כר ישמעאל דר ישמעאל דרש ערות <אשת> אביך בזכר הכתוב מדבר ואין אביו בכלל הזכר אלא לחייבו שתים דתני הבא על אביו חייב עליו שתים וניתני שלשים ושבע כריתות בתור ר מנא אמר כל שם זכר אחד ערות אשת אביך באשת אב הכתוב מדבר ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו אמו שאינה אשת אביו מניין אמך היא לא תגלה ערותה מה עבד לה ר <ישמעאל> עקיבה פתר לה לאחר מיתה ולית לרבי <עקיבה> ישמעאל בן ערות אביך היא לא שנייא בין בחייה בין לאחר מיתה רבי עקיבה דרש ערות <אשת> אביך באשת אב הכתוב מדבר ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו אמו שאינה אשת אביו מניין אמך היא לא תגלה ערותה מה עבד לה ר ישמעאל פתר לה לאחר מיתה ולית לי לר עקיבה כן ערות אביך ערות אמך מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהר אף אמך כל שהוא אמך בין לעונש בין לאזהר לא מסתברא דדריש אהן קרייא אלא ר יודה דלית ליה אמו שהיא אשת אביו צריך מידרוש ערות אביך וערות אמך מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהרה אף אמך כל שהיא אמך בין לעונש בין לאזהרה א"ר זעירה הדא אמרה למידין מגזרה שוה אפילו מופנה מצד אחד אמר ליה רבי יודן לית דא פשיטא על דר עקיבה דרבי עקיבה אמר גזירה שוה אף על פי שאינו מופנה רבי ירמיה בעי הבא על אמו מהו שהוא חייב עליה משום אשת איש תא חמי אילו בא אחר עליה חייב משום אשת איש בנה לא כל שכן התיב רבי יוסי הרי חורגה הרי הוא חייב עליה משום אשת איש ובנה אינו חייב עליה משום אשת איש דתני אף בשאר כל העריות כן חמותו ואשת איש את תופשו משום חמותו כלתו ואשת איש את תופסו משום כלתו אחותו ואשת איש את תופסו משום אחותו מבריחו מן החמורה ומקנתרו בקלה לית יכיל דתני הבא על אחותו חייב עליה משום אחותו ומשום בת אשת אביו ר יוסי בי ר יודה אומר הבא על אחותו אינו חייב עליה אלא משום שם אחד בלבד וכן הבא על כלתו ר ירמיה ר אבהו בשם ר יוחנן אתייא דר יוסי בי ר יודה כשיטת ר יודה אביו כמה דר יודה תופש שם ראשון כן ר יוסי בי ר יודה תופש שם ראשון חזר ר ירמיה ר אבהו בשם ר יוחנן לית לר יוסי בי ר יודה כשיטת ר יודה אביו תמן אמו בלא אשת אביו חייב אשת אביו בלא אמו חייב ברם הכא מצינו בת אשת אביו בלא אחותו הוא מותר בה