לדלג לתוכן

ירושלמי סוכה דף יא א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


חברייא בעיי אומריהם מה להלן עד שיכנסו למצה בתאוה.  וכא עד שיכנסו לסוכה בתאוה.  רבי זעירה בעי אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה.  וכא עד שיאכל כזית דגן בסוכה רבי הושעיה אמר כל שבעה חובה.  ר' ברכיה אמר פליגין.  רב אבונא אמר לא פליגין.  מהד אמר ר' יוחנן בשנתן דעתו.  מה דאמר רבי הושעיה בשלא נתן דעתו.  תני בשם ר' ליעזר מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל אל יעשה ברגל.  והתני בר קפרא נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל.  ר' אחא בשם רבי חיננא קנס קנסו רבי ליעזר שלא עשה סוכתו מערב הרגל.  מחלפה שיטתיה דר' ליעזר תמן הוא אמר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה וכיי אמר הכין.  א"ר אחא למצוה הושווה:

מתניתין מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי משם ראייה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימ' מצו' סוכה מימיך:

גמרא  לא סוף דבר שולחנו אלא אפילו כדי שולחנו.  כמה הוא כדי שולחנו טפח.  רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין תנינן אחר שהודו.  מי הודה למי.  בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי.  אמרי' נצא לחוץ ונלמוד ונפקון ושמעון רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד.  רבי חונה בשם רב אבייא מתניתא אמרה כן המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח אם יש בו יעלה באחד ומאה.  אין תימר בית הלל הודו לבית שמאי שלא תעלה מאן תנא הכא תעלה לא בית הלל ולא בית שמאי.  אמר רבי אידי נאמר בית הלל שנו אותה עד שלא הודו להם בית שמאי.  אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן אחר שהודו.  רבי ליעזר אומר תירום ותשרף.

 

עין משפט

25 ב_כה טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ג':

26 ב_כו מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ד סעיף ד':

27 ב_כז מיי' פ"ח מהל' טומאת אוכלין הלכה ז':