ירושלמי סוכה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ב · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף יא עמוד א[עריכה]

מתניתין מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי משם ראייה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימ' מצו' סוכה מימיך:

גמרא  לא סוף דבר שולחנו אלא אפילו כדי שולחנו.  כמה הוא כדי שולחנו טפח.  רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין תנינן אחר שהודו.  מי הודה למי.  בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי.  אמרי' נצא לחוץ ונלמוד ונפקון ושמעון רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד.  רבי חונה בשם רב אבייא מתניתא אמרה כן המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח אם יש בו יעלה באחד ומאה.  אין תימר בית הלל הודו לבית שמאי שלא תעלה מאן תנא הכא תעלה לא בית הלל ולא בית שמאי.  אמר רבי אידי נאמר בית הלל שנו אותה עד שלא הודו להם בית שמאי.  אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן אחר שהודו.  רבי ליעזר אומר תירום ותשרף.

דף יא עמוד ב[עריכה]

ור' אליעזר לא שמותי הוא.  אמר רבי חיננה מתניתא אמרה כן אחר שהודו אלו לאלו תעלה.  בית שמאי מסלקין לון.  ואינון מודיי לון.  אמר רבי אבון תשובה אחרת יש כאן כהדא דתני ר' הושעיה מה אם טהורה שהוא בעון מיתה אצל זרים הרי היא עולה.  טמאה שהיא בעשה אצל כהנים לא כל שכן.  מה זכו בית הילל שתיקבע הלכה כדבריהן אמר ר' יודה בר פזי שהיו מקדימין דברי ביתש מאי לדבריהן.  ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמאי וחוזרין בהן.  התיב רבי סימון בר זבדא קומי רבי אילא או נאמר תנייה חמתון סבון מינין ואקדמון.  והא תני מעשה שהלכו זקני ביתש מאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני.  נאמר זקנינו וזקניכם.  אמר רבי זעירה רב הונה בשם רב הלכה כבית שמאי.  רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב ממה שסילקו ב"ש לב"ה הדא אמרה הלכה כדבריהן: