ירושלמי מעשר שני ה ג
<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ה · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה
[עריכה]כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסלע על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות הללו מכך וכך סלים בסלע ובשביעית פודהו בשוויו אם היה הכל מובקר אין לו אלא שכר לקיטה הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור כיצד היה הביעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעליה ומעשר ראשון לבעליו ומעשר עני לבעליו מעשר שני והביכורים מתבערין בכל מקום רבי שמעון אומר הביכורין נותין לכהנים כתרומה התבשיל בית שמאי אומרים צריך לבער ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיעה שעת הביעור בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף ובית הלל אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות:
הלכה ג גמרא
[עריכה]לפדות לו בסלע ליקח לו בסלע אין לו אלא שכר לקיטה אין לו אלא שכר עקיצה רבי הושעיה מפיק תלתא איסתוננסין ומפריק על פומהון כתיב (דברים יד) מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך יכול פעם אחת בשבוע את חייב להוציא את המעשרות ולהוציא מעשר עני ת"ל מקצה שלש שנים אחת לשלש שנים ולא אחת לשבע אלא בשלישית את חייב לבער את המעשרות ולהוציא מעשר עני ת"ל מקצה שלש [שנים] אין מקצה אלא בסוף שנה את מבער ואין את מבער בראש השנה אי בסוף שנה יכול כיון בראשה של רביעית את חייב לבער את המעשרות ולהוציא מעשר עני תלמוד לומר (דברים כו) כי תכלה לעשר את כל תבואתך כשתכלה לעשר את כל הפירות אי כשתכלה לעשר את כל הפירות יכול אפילו בחנוכה נאמר כאן מקצה ונאמר להלן (שם) מקצה שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות מה מקץ שנאמר להלן במועד אף כאן במועד אי מה מקץ שנאמר להלן בחג הסוכות אף כאן בחג הסוכות ת"ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של רביעית בשנה ההיא את זקוק לבערו ואין את זקוק לבערו בשאר כל השנים בשנה ההיא את זקוק לבער ואין את זקוק לבער ירק שיצא מראש השנה עד הפסח חברייא אמרין שאינו מתוודה ברביעית אלא בחמישית א"ר הילא שאינו מעכב ודאי ברביעית אלא בחמישית מה נפק מביניהון עבר ונתוודה על דעתיהון דחברייא פסול על דעתיה דרבי הילא כשר. בשנה ההיא את מוציאו מן הטמא על הטהור ואין את מוציאו בשאר כל השנים מן הטמא על הטהור א"ר לעזר כיני מתניתא בשנה ההיא את מוציאו ממקום טומאה למקום טהרה ואין את מוציאו בשאר כל השנים ממקום טומאה למקום טהרה אתיא דרבי לעזר כמאן דאמר אין מוציאין מעשר לכהונה ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו להימנות שלא ליתן מעשר לכהונה אמרין מאן ייעול רבי יהושע בן לוי דהוא מסייע לליואי עאל וסייע לכהנים אמר בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לוים וזה אחד מהן (יחזקאל מד) והכהנים הלוים בני צדוק רבי בנימין בר גידול ורבי אחא הוון יתיבין אמרין והא כתיב (נחמיה י) והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים ליתן לו תרומה מעשר והכתיב (שם) והלוים יעלו את המעשר רב חונא וחברייא חד מנהון אמר לבני לוי מה תלמוד לומר ולבני אלא מכאן שנותנין מעשר לכהונה וחרנא אמר אפילו לית כתיב אלא לבני נותנין מעשר לכהונה אלו מאן דאמר פלן ברי יסב מקמת פלן ושאר נכסי ירשו בני דילמא לא נסב עמהון רבי יונה יהב מעשרוי לרבי אחא בר עולא לא משום דהוה כהן אלא משום דהוה לעי באורייתא מה טעמא (דברי הימים ב לא) ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים ולהוים למען יחזקו בתורת ה' רב הונא לא נסב מעשר רבי אחא לא נסב מעשר רבי חייא בר בא הורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ בגין דלא מיסב מעשר שאל בר נש לרבי שמואל בר נחמן שאל לרבי יונתן מהו דנסב אמר לו סב ומה דנפל לשבטך נפל לך רבי ינאי מפקד לקריבוי כד תהיווין חכרין ארע לא תחכרון אלא מן דחלונייא ואף על גב דאת אמר אין נותנין מעשר לכהונה מודה שאין מוציאין שלו מידו מה טעמא (במדבר יח) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא ממכירי כהונה ולוייה ואתייא כיי דאמר רבי לעזר כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר מאת בני ישאל את מוציא ואין את מוציא מן הגוי רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יהושע בן חנניה ורבי לעזר בן עזריה רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה והא כתיב (שם) ואכלתם אותו בכל מקום בא ואוכלו עמו בקבר אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה אמר ליה והא כתיב (שם) אתם וביתכם ואשה נכנסת לעזרה רבי בא הוה משתעי ההן עובדא רבי לעזר בן עזריה הוה יליף מיסב מעשרא דחדא גינה והיה לאותה גינה שני פתחים אחד למקום טומאה ואחד פתוח למקום טהרה נפק רבי עקיבה לגביה אמר ליה פתח ההן וסתום ההן אין אתא אמור לי' בא בדרך הזה אמר ליה אין שלח תלמידיה אמור ליה (במדבר יח) אתם כתיב שמע רבי לעזר בן עזריה אמר מרצעה דעקיבה בן יוסף בא לכאן באותה שעה החזיר ר' לעזר בן עזריה כל המעשרות שנטל אמר רבי יצחק בר לעזר בשרותא בעיא מוליי סבא דקיסה מיניה וביה כל גומרה דלא כויה בשעתה לא כויה הכל מודין בפת ושמן שהוא צריך לבער ביין ובתבלין שהוא כמבוער מה פליגין בתבשיל בית שמאי אומרים צריך לבער ובית הלל אומרים אינו צריך לבער מה טעמא דבית שמאי וצרת הכסף בלבד בידך מה טעמא דבית הלל אפילו מחללו מהו מועיל: