ירושלמי יומא ד ו
<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ד · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מתניתין בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש דברי ר"מ רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע רבי יהודה אומר בכל יום שתים והיום שלש:
גמרא מה טעמא דר"מ (ויקרא ו) והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכת קיומי אש וביער עליה הכהן זו מערכת איכול איברין ופדרים וערך עליה העולה זו מערכה גדולה והקטיר עליה חלבי השלמים זו קטורת ולית לרבי יוסה מערכת איכול איברין ולית לרבי יודה מערכת קיומי אש מה מקיים רבי יהודה אש תמיד אש שאמרתי לך תהא תמיד לא תהא אלא על מזבח החיצון א"ר אלעזר האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן ודוחין עליהן את השבת ר' יעקב בר אחא בשם רבי שמואל בר אבא מתניתא אמרה כן בכל יום היו שם ארבע מערכות מה את ש"מ אמר רבי מנא והיום חמש רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה דבר שאינו מעכב דוחה אמר ליה עדי החודש הרי
אינן מעכבין ודחין דתנינן תמן שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש מנין למערכת יום הכפורים רבי ירמיה בשם ר' פדת גחלי מה ת"ל אש שהיא בטילה ע"ג גחליה גחלי יכול עוממות ת"ל (ויקרא טז) אש אי אש יכול שלהבת ת"ל גחלי אש הא כיצד מן הלוחשות הללו ומנין שתהא האש בטילה ע"ג גחלים ת"ל גחלי אש רבי יהושע בן לוי אמר אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות רבי יוחנן אמר לחם הפנים נפסל בשעת מסעות ר' חייה בשם רבי יהושע בן לוי (במדבר ב) כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתם אינו נפסל אף בנסיעתם אינו נפסל רבי אמי בשם ר"י בן לוי (שם) ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כבתוך המחנות רבי יעקב בר אחא ר' אמי בשם רבי אלעזר השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה א"ר יוחנן קדשים נדחין בשעת מסעות טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו א"ר יוסה תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן נסתלקו הפרוכת הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לרבי יהושע בן לוי תמיד תמיד אפילו בשבת תמיד אף בטומאה מתניתא מסייעא לרבי יוחנן (ויקרא ו) לא תכבה אף במסעות. בשעת מסעות מה היו עושין לה היו כופין עליה פסכתר דברי רבי יהודה ר' שמעון אומר אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה שנאמר (במדבר ד) ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן הא אילו היה המזבח דליק לא היה בגד ארגמן נשרף מה עבד לה רבי יודה פסכתר היו כופין עליו מלמעלה מה מקיים רבי יודה ודשנו את המזבח וירוון כיי דאמר ר' יודה בן פזי (דברים לא) ואכל ושבע ודשן: