לדלג לתוכן

ירושלמי יבמות טז ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק טז · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה

[עריכה]

נפל במים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף הרי אשתו אסורה אמר ר' מאיר מעשה באדם אחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים אמר רבי יוסה מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו את נשותיהן ושוב מעשה בעסיה באחד ששילשלוהו לים ולא עלה בידן אלא רגלו אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלן תינשא מן הארכובה ולמטה לא תינשא

הלכה ד גמרא

[עריכה]

נפל למים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף אשתו אסורה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מים שאין להם סוף אשתו אסורה שיש להם סוף אשתו מותרת א"ר מאיר מעשה שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים אמר לו אין מזכירין מעשה ניסין אמר רבי מעשה בשנים שירדו לכמור מכמורת לירדן לציתותי ראה אחד מחילה של דגים ונכנס לתוכה וביקש לצאת לא היה מוצא פיתחה של מערה ובא חבירו ועמד על פיתחה של מערה ושהא כדי שתצא נפשו ובא והגיד בתוך ביתו ובשחרית זרחה החמה והכיר פתחה של מערה ויצא ובא ומצא הספד קשור בתוך ביתו אמר ר' עקיבה מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה וכשבאתי למגיזה של קפודקיא והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלות נומתי לו בני היאך פלטת' נומה לי רבי טרפני גל לחבירו וחבירו לחבירו עד שהקיאני ליבשה באותה שעה אמרתי גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה מים שיש לה סוף אשתו מותרת אמר רבי אבהו אם הים גליני והביט לארבע רוחותיו וראה שאין שם ברייה משיאין את אשתו ושוב מעשה באסיא באחד ששלשלתו לים ולא עלת בידם אלא רגלו תני רצו לחתוך ספוגים ובאו ומצאו אותו שולחני בעכו רבי חגי בעא קומי רבי יוסי לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טריפה אמר ליה אף אנא סבור כן