ירושלמי יבמות טז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק טז · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידים אלא לאחר שלשה ימים אפילו מגוייד וצלוב על הצליב והחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ר' יודה בר בבא לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוות

הלכה ג גמרא[עריכה]

רב יהודה אמר החוטם עם הלסתות ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב (ישעיהו ג) הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם אמר רב חייא בר בא מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם כהדא ביומי דארסקינס מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין ובסיפא איתמר עליהון לישן ביש ואיתצידון כולהון מן בידו כתיב (דברי הימים ב יג) ויכו בהם אביה ועמו מתה גדולה מאד אמר רבי אבא בר כהנא שהעביר הכרת פניהם של ישראל הדא הוא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו' זה החוטם רבי אמי אמר שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן הה"ד (ירמיהו טו) עצמו לי אלמנותיך מחול ימים ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם כתיב (דברי הימים ב יג) ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ונגפהו י"י וימות אמר רבי שמואל את סבור שהוא ירבעם אינה אלא אביה ולמה ניגף רבי יוחנן אמר על שחישד את ירבעם ברבים הה"ד (שם) ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים ריש לקיש אמר על שביזה את אחיה השילוני הדא הוא דכתיב (שם) ויקבצו אליו אנשים בני בליעל על דצווח לאחיה השילוני ורבנין אמרין על ידי שבאת ע"ז לידו ולא ביערה הה"ד (שם) וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה וכתיב (מלכים א יב) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן אף על פי שיש בגופו ובכליו ולא כן תני מנין לאחיך שטעה אתה מחזירו בין בגופו בין בכליו שנייא היא שהסימנין דרכן להשתנות כיני מתניתא אין מעידין אלא עד לאחר שלשה ימים ר' בריה ורב פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי כל תלתא יומין נפשא טייסא על גופה סברה דהיא חזרה לגווה כיון דהיא חמית ליה דאישתני זיווהון דאפוי היא שבקא ליה ואזלא ליה ומן תלתא יומין ולהלן הכרס נבקעת על פניו ואומרת לו הילך מה שגזלת וחמסת רבי חגי בשם רבי יאשיה מייתי לה מהדא קרא (מלאכי ב) וזריתי פרש על פניכם ואפי' פרש חגיכם באותה שעה (איוב יד) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל פיסקא אפילו ראוהו מגוייד אני אומר בחרב מלובנת נכווה וחיה וצלוב על הצלוב אומר אני מטרונא עברה עליו ופדאתו והחיה אוכלת בו אני אומר נתרחמו עליו מן השמים נפל לבור אריות אין מעידין עליו אומר אני נעשה לו ניסים כדניאל נפל לכבשן האש אין מעידין עליו אומר אני נעשה לו ניסים כחנניה מישאל ועזריה נפל לבור מלא נחשים ועקרבים אין מעידין עליו רבי יהודה בן בבא אומר אומר אני חבר היה נפל ליורה בין של מים ובין של שמן אין מעידין עליו רבי אבא אמר של שמן מעידין עליו של מים אין מעידין עליו ר' יודה בן בבא רבי זעירא רבי חננאל בשם רב הלכה כרבי יהודה בן בבא מיליהון דרבנין פליגין דמר רבי ירמיה מעשה באחד שנפל לירדן ועלה לאחר שבעה עשר יום והכירו שצרפתו הצינה והשיאו את אשתו