לדלג לתוכן

ירושלמי ראש השנה דף ו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין בט"ו בו:

הלכה ב גמרא

[עריכה]

שנים מניין כתוב אחד אומר (שמות כג) וחג האסיף בצאת השנה וכתוב אחד אומר (שמות לד) וחג האסיף תקופת השנה אי זהו חדש שיש בו חג ותקופה ואסיף ושנה יוצא בו אי זה זה זה תשרי אין תימר טבת אית ביה תקופה ולית ביה חג ואסיף אין תימר ניסן אית ביה תקופה וחג לית ביה אסיף אין תימר תמוז אית ביה תקופה ואסיף ולית ביה חג ואי זה זה זה תשרי.  אמרין חברייא קומי ר' יונה ויהא תמוז אמר לון כתיב בחדש השביעי ואתון אמרין הכין.  אמרין ליה ויהא תמוז אמר לון מיכן והילך על שמות חדשים את רבים עלי דא"ר חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל.  בראשונה בירח האיתנים שבו נולדו אבות מתו אבות נפקדו אימהות.  בראשונה (מ"א ו, לח) בירח בול שבו העלה נובל והארץ עשויה בולות בולות.  שבו בוללים לבהמה מתוך הבית.  בראשונה (שם) בירח זיו שבו זיוו של עולם הצמחים ניכרין והאילנות ניכרין.  מיכן והילך (נחמיה ב) ויהי בחדש ניסן שנת עשרים (נחמיה א) ויהי בחדש כסליו שנת עשרים (אסתר ב) בחדש העשירי הוא חדש טבת.  רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל.  בראשונה (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים (שם) שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך (דנייאל ט) והאיש גבריאל (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם.  לשמיטות מנין (דברים טו) מקץ שבע שנים תעשה שמטה מה שנים מתשרי אף שמיטות מתשרי.  ליובלות מנין (ויקרא כה) וספרת לך שבע שבתות שנים שבע פעמים מה שנים ושמיטין משתרי אף יובלות מתשרי התיבון והכתיב (שם) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו'.  ר' יונה ור' יוסה תריהון בשם רבי שמואל בר רב יצחק כדי שיהו כל חדשי השנה שוין לא יהא חדש אחד נחלק לב' שנים התיבון והתנינן באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש ב"ה אומרים בט"ו בו הרי אין כל חדשי השנה שוין וחדש אחד נחלק לב' שנים.  כיצד לנטיעה תני הנוטע והמבריך והמרכיב ל' יום לפני ר"ה ועלתה לו שנה שלימה מותר לקיימו בשביעית פחות מל' יום לפני ר"ה ולא עלתה לו שנה שלימה אסור לקיימן בשביעית אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט.  מ"ט ר' יסא בשם ר' יוחנן (ויקרא יט) ובשנה הרביעית.

 

עין משפט

21 א_כא מיי' פ"א מהל' מעשר שני הלכה ב':

22 א_כב מיי' פ"ט מהל' מעשר שני הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ד סעיף ד':