ירושלמי גיטין ח

גיטין פרק ח: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ח >>

מתוך: ירושלמי גיטין ח א (עריכה)

הלכה א משנה

הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה הרי זו מגורשת זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצירו אפילו עמה במיטה אינה מגורשת לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת

הלכה א גמרא

(דברים כד) וכתב ונתן בידה אין לי אלא בידה בגינתה בחצירה מניין ת"ל ונתן ונתן עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל (במדבר כא) ויקח את כל ארצו מידו ועד ארנון וכי מידו לקח אלא מהו מידו מרשותו וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות רבי יהושע בשם ר ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך רבי יצחק בר חקולה בשם רבי הושעיה אפילו לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ואתיא דרבי ינאי כרבנין ודר הושעיה כרבי מאיר דר ינאי כרבנין דרבנין אמרין על ידי שיד העבד כיד רבו הוא זכה גיטו מידו וגינתה וחצירה הואיל והן משועבדין לאיש לאכילת פירות עד שיכתוב להן דין ודברים אין לי בנכסייך וקשיא על דרבנין הוא יד העבד כיד רבו והוא זכה גיטו ודרבי הושעיה כרבי מאיר דרבי מאיר אמר על ידי שאין האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו וגינתה וחצירה אף על פי שהן משועבדין לאיש לאכילת פירות אפי לא כתב לה דין ודברים אין לי מנכסייך נפלו לו נכסים ולה אפילו כתב כמי שלא כתב היה נשוי את בת אחיו אפילו כתב כמי שלא כתב נתן לה אחר מתנה ואמר לה על מנת שלא יהא לבעלה רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך אפילו לא כתב לה כמי שכתב ר ירמיה בעי זרקו לה בחצר שאינה של שניהן מהו רבי אחא בשם רבי חנינה צריכה לרבנין אמר רבי אבין מחלוקת רב ורבי חייה רובה דמר רבי שמואל רבי זעירה רבי חייה בר אשי בשם רב אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן ותני רבי חייה ופליג אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה ברשות המוכר לא קנה אלא עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכוהו בהן או עד שישכיר לו את מקומו עולא בר ישמעאל אמר לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה הגע עצמך שהיתה קלתה של זהב כ"ש לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה רבי יוחנן אמר ובלבד במשתמשת בה א"ר יוסי ובלבד במשתמשת בה באותה שעה ריש לקיש אמר בקשורה לה א"ר יוסי ובמגבהת מחמתה תני ר הושעיה ומסייע לרבי יוחנן אפילו זרקו לה בתוך המלוש שלה הרי זו מגורשת

מתוך: ירושלמי גיטין ח ב (עריכה)

הלכה ב משנה

אמר לה כינסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך נתן בידה והיא ישינה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לך הא גיטיך היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת

הלכה ב גמרא

אמר רבי יוחנן דר"ש בן אלעזר היא דרבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה הא גיטיך כמה הוא קרוב רב אמר ארבע אמות אמר רבי אלאי היורש ארבע אמות רבי אלעזר בשם ר יוחנן בשם רבי ינאי בפישוט ידים ותנינן בפישוט ידים רבי בא רבי ירמיה בשם רב בפישוט ידים מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר ארבע אמות והכא הוא אמר אכן כאן להלכה כאן למעשה ותני רבי לעזר אפילו קרוב לזו מלזה ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת שמואל בהדא דרבי לעזר ופליג המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה היה פושט ידים בינו לבינה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן קרוב לה מלו מגורשת לו מלה אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת אבא בר רב ירמיה אמר כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת מזונות משלו

מתוך: ירושלמי גיטין ח ג (עריכה)

הלכה ג משנה

וכן לעניין הקידושין ולעניין החוב אמר לו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה למחצה שניהן יחלוקו היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלן והיא מלמטן וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת

הלכה ג גמרא

ריש לקיש אמר בשם אבא כהן ברדלא אדם זכה במציאה בתוך ארבע אמות מה טעמא (דברי הימים א כב) הנה בעוניי הכינותי לבית ה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחושת ולברזל אין משקל כי לרוב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף אמר רבי יונה אמר רבי הושעיה בעי מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא ואם חוץ לארבע אמות יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו קיימונה במקדיש ראשון ראשון א"ר אבון מהו בעוניי שאין עשירות בפני מי שאמר והיה העולם דבר אחר הנה בעוניי שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים התיב רב יעקב בר אידי קומי ריש לקיש והתנינן ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה תיפתר שלא אמר יזכו לי ארבע אמות והתנינן נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימינה עוד היא בשלא אמר יזכו לי ארבע אמות והא תני רבי חייה שניים שהיו מתכתשין על העומר ובא אחר וחטפו זה שחטפו זכה בו עוד הם בשלא אמרו יזכו לנו ארבע אמות רבי יסא בשם רבי יוחנן זו גיטין מה שאין כן במתנה רובה דרבי יוחנן ורובה דריש לקיש רובה דרבי יוחנן מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זכה בתוך ארבע אמות מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן רובה דר"ל מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה מדעת אחר מציאה שהוא זוכה בה בתוך ארבע אמות לא כל שכן התיב ר זעירא קומי רבי יסא והא תנינן וכן לעניין קידושין אמר ליה הוא גיטין הוא קידושין והא תנינן וכן לעניין החוב אמר ליה שכן אם אמר לו זורקיהו לים ויהא מחול לך מחול לו מעתה אפי קרוב ללוה זכה הלוה ותנינן קרוב ללוה הלוה חייב שכן אם אמר לו זורקיהו עד שייכנס לרשותו ועדיין לא נכנס לרשותו אמר רבי אבין כל אילין מתיבתא דהוה רבי זעירא משיב קומי רבי יסא וריש לקיש משיב קומי רבי יוחנן והוא מקבל מינייהו פתר לה כאילין פתרייתא רבי אבין בשם חזקיה בשכר הלבלר שנו אמר רבי אלעזר מתניתא בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הן רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה לענין שבת שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן אמר רבי יסא דלא דמיא גיטין מלמעלן ושבת מלמטן גיטין אפילו לא נח שבת עד שינוח רבי אמי בשם רבי יוחנן והוא שירד לאויר מחיצות ר אימי בעא קומי ר"י מתניתא דרבי דרבי עבד אויר מחיצה כממשו אמר ליה דברי הכל היא הכא דגיטין ויתיביניה רבי אומר מקורה ואת אומרת אינה מקורה מה בין גיטין ומה בין שבת אמר רבי אבא בשבת כתיב (שמות כ) לא תעשה מלאכה נעשית היא מאיליה ברם הכא (דברים כד) ונתן בידה ברשותה

מתוך: ירושלמי גיטין ח ד (עריכה)

הלכה ד משנה

בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין ואי זהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה

הלכה ד גמרא

רב יהודה בשם שמואל וכולן אם נישאו לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה אנן תנינן מאחר שכתבו לה אית תניי תני מאחר שנתנו לה מאן דאמר מאחר שכתבו לה מסייעא לבית שמאי מאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייעא לבית הלל

מתוך: ירושלמי גיטין ח ה (עריכה)

הלכה ה משנה

כתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשם מלכות מדי ולשם מלכות יון לבניין הבית ולחורבן הבית היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר והוולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מיטמין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה אין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין שינו שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות הלכו צרות האילו ונישאו לאחר ונמצאו איילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה

הלכה ה גמרא

רבי יוחנן בשם רבי ינאי עשו את הוולד ממזר מפני הסכנה רב הונא בשם רב כל הדא פירקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה רבי מנא בעי קומי רבי יסא אף המגרש אמר ליה לית פירקא דידכון אלא דידן

מתוך: ירושלמי גיטין ח ו (עריכה)

הלכה ו משנה

הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונישאת לאחר ונמצאת זו שהיא איילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה

הלכה ו גמרא

לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם וזו היא יבמה שניסת בלא חליצה רבי ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן תצא רבי יוסי שאל לרבי פינחס היך רבי סבר אמר ליה כרבי ירמיה אמר ליה חזור בך דלא כן אנא כתב עליך זקן ממרא אמר רבי זבידא מתניתא מסייעא לרבי יוחנן תצא מזה ומזה וי"ג דברים בה דברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה וחכמים אומרים אין ממזר מיבמה הא לצאת תצא

מתוך: ירושלמי גיטין ח ז (עריכה)

הלכה ז משנה

כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה לאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מיד האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה רבי אלעזר אומר אם על אתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט שלא הכל מן הראשון לאבד זכותו של שני

הלכה ז גמרא

מה אנן קיימין אם בשטעה אף רבי לעזר מודה אם בשלא טעה אוף רבנן מודיי אלא כן אנן קיימין בסתם ר לעזר חשש שמא לא טעה ורבנין חוששין שמא טעה ר אלעזר אומר אם על אתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט שלא הכל מן הראשון לאבד זכות של שני איזהו על אתר רבי זעירא אומר עד שלא נתארסה ונתארסה רבי יצחק בר חקולה אמר עד שלא ניסית וניסית מתניתא מסייעא לר זעירא לא הכל מן הראשון לאבד זכותו מן השני

מתוך: ירושלמי גיטין ח ח (עריכה)

הלכה ח משנה

כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה ובית הלל אומרים אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה

הלכה ח גמרא

ר יוחנן בשם ר ינאי אין בה משום ייחוס כהונה ואין בית דין מזוהמין אותה אתא עובדא קומי רבי חייה רובה ועבד כבית הלל אמר ליה רב מה ראית להכניס עצמך למיספק הזה מרובה אמר ליה ר ישמעאל בי רבי יוסי הוה עמי וקרא עליהון (קוהלת ד) טובים השנים מן האחד המסלדת בבנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין שתי נשים שהיו מסלדות זו את זו בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין

מתוך: ירושלמי גיטין ח ט (עריכה)

הלכה ט משנה

המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרים אינה צריכה ממנו גט שני ובית הלל אומרים צריכה הימינו גט שני אימתי בזמן שנתגרשה מן הנישואין ומודין בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני מפני שאין לבו גס בה כנסה כגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה

הלכה ט גמרא

אמר רבי מנא בית שמאי כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין פוטר אדם את אשתו בגט ישן אינון דאמרין אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה דאינון אמרין אינו פוטר בגט ישן אינון דאמרין צריכה הימנו גט שני אמר רבי יוסי בר בון בית שמאי כדעתהון ובית הלל כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא מלפניו ואינו חשוד עליה לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני בית הלל דאינון אמרין אפילו הקדיחה תבשילו אינון דאמרין אינה מזוהמת מלפניו והוא חשוד עליה לפיכך צריכה ממנו גט שני המגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מקום אם היתה חצר של אשה איש מפנה ושל איש אשה מפנה של שניהן מי מפנה מפני מי אשה מפני איש ואם יכולין הן זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנישאו הא לא נישאו לא ובכוהנת אפילו לא נישאו והארוסה שביהודה כנשואה היא החולץ ליבמתו אף על פי שעשה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קניין גמור

מתוך: ירושלמי גיטין ח י (עריכה)

הלכה י משנה

גט קרח הכל משלימים עליו כדברי בן ננס ר עקיבה אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראוין להעיד במקום אחר אי זהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעידיו

הלכה י גמרא

ומניין לגט המקושר אמר ר אימי כתיב (ירמיהו לב) ואקח את ספר וגו ואת החתום זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החוקים חוקים ומצות בין זה לזה שזה בשנים וזה בשלשה זה מתוכו וזה מאחריו רבי בא בשם רב יהודה פשוט עדיו לרוחבו מקושר עדיו לארכו אמר רבי אידי בין קשר לקשר העדים חותמין ובלבד מלמעלן וחש לומר שמא זייף סבר רב נחמן למימר לעולם אין העדים חותמין בו מלמטן עד שיראו בו למעלן אני פלוני בן פלוני מקבל עלי כל מה שכתוב בו מלמעלן וחש לומר שמא מחק וחזר וזייף סבר רב הונא מקובל עלי מקובל עלי שני פעמים פוסל בה וחש לומר שמא כתב דברים אחרים וחזר ומחק וזייף סבר רב הונא מחק פסול אפילו קיים אמר רבי יוחנן לית בה תצא אמר רבי אימי כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי ר יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין פוק ושלם כרבי עקיבה אמר רבי יוחנן מתניתא במחוסר עד אחד ובלבד מג ולמעלן שנים ושלשה למעלן פסול ואחד מג ולמטה כשר ר מנא בעי עד כדון ברצופין היו מסורגין כיי דמר נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא בהכשירו של גט וכא כאן היו תשעה מתיר שנים ומחתם שנים או אין שני העדים בגט המקושר כלום היו חמשה פשיטא שהוא מתיר אחד ומחתם אחד נמצאת אומר התרתו מתרתו וכרבי חנניה בן גמליאל דרחב"ג אומר התורף כשר שאפילו קושר ואחר כך חותם הדא דתימא בשקושר כולהם ואחר כך חתמו שלשה הראשונים אבל אם קושר שלשה הראשונה וחותם אפילו מקשר ומחתם כמה כשר הי"ל גט המקושר בקשר ואחר כך מחתם היה מקשר ראשון ראשון ומחתמן פשיטא ראשון ושני לא נמצא חתומין בגט המקושר מה אנן קיימין אם בשקשרו וחתמו מבפנים כל עמא מודיי שהוא יכול לעשות פשוט אם בשקשרו וחתמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט אלא כן אנן קיימין בשקשרו וחתמו מבפנים ואחר כך חתמו מבחוץ בדא רבי חנינא בן גמליאל אומר יכול הוא לעשותו פשוט ורבנין אמרין שאינו יכול לעשותו פשוט הישב רבי על דברי רבי חנניה בן גמליאל גופה של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא ואם אינו פשוט אי זהו גופו של גט אמר רבי בא כיי דמר רב הונא לעולם אין העדים חותמין בו מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל עלי כל מה שכתוב בו למעלן והא תני טופס שטרות כן הוא אמר רבי מנא טופס שטרות מקושרין כך הוא א"ר אבין אפילו תימר הוא פשוט הוא מקושר מקושר הוא מעכב פשוט אינו מעכב רבי אחא אמר במוסיף על הלכה פשוט בשנים ומנהג בשלשה עושין אותו בשלשה מקושר מאחוריו מנהג מתוכו ומאחוריו עושין אותו מתוכו ומאחוריו תניתה הכא ותנינתה תמן <כשר> הוי צריכה מיתנייא תמן אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן הוינן אמרין הכא על שהוא חומר בעריות פסול תמן על ידי שאינו חומר בעריות כשר הוי צריכה מיתנייא תמן או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול והכא על ידי שאינו גובה בו כשר הווי צריכה מיתנייא הכא וצורכה מיתנייא תמן