ירושלמי גיטין ט

גיטין פרק ט: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ט >>

מתוך: ירושלמי גיטין ט א (עריכה)

הלכה א משנה

המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלינו ממנו ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול

הלכה א גמרא

אמר רבי אילי טעמא דרבי אליעזר (דברים כד) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאדם אחד שמועתא רובא ממתניתא מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד מה טעמא דרבי אליעזר מיתה מתרת וגט מתיר מה מיתה מתרת ומחצה אף הגט מתיר ומחצה מה טעמא דרבנין ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הקיש יציאה להווייתה מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר לאחר מיתתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו של רבי אליעזר רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה אמר להן רבי יהושע אין אתם משיבין את הארי לאחר מיתה השיב ר טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים היאך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה אמר רבי יוסי בי רבי בון סברא טעמא תמן התורה אסרת עליו ברם הכא הוא אסרה עליו התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס ניתני שש עשרה נשים כרבי אליעזר אמר רבי מנא כבר איתמר טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו ר ירמיה בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסית לאחר ומת <בלא בנים> היאך זה מתיר מה שאסר הראשון מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון אמר רבי ירמיה לא אמר אלא שמיתתו גירושיו הא נישואין לא א"ר יוסי הגלילי מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה אסור לאחד אסור לכל אדם מותר לאחד מותר לכל אדם השיב רבי עקיבה הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתיאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפילו אצלו נגעו בו גירושין ומה אלמנה <וגרושה> נאסרה ממה שהותר לה מצד א"א שבה גירושין חמורין לא כ"ש שתאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה ד"א הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסית לאותו לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין מילתיה אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון אמר רבי שמי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע א"ר יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר היא דר שמעון בן אלעזר אמר לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה הרי זה גיטיך רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי אף ריח פסול אין בה כהנא אמר זאת אומרת לא חשו אין תימר חשו עד שהוא בידה דאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אמר רבי אחא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו כל מה שבידו לגרש יגרש אמר רבי זעירא תני שילא בר בינה כל שאילו בתניי על מנת פסול כל שאילו נתנו על מנת פסול

מתוך: ירושלמי גיטין ט ב (עריכה)

הלכה ב משנה

הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לעכו"ם ולכל מי שאין לה קידושין עליו כשר הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה פסול גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שיחרור הרי את בן חורין הרי את לעצמך

הלכה ב גמרא

רבי אחא אמר כריתות לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה אמר רבי מנא ובלחוד דלא יימר ודין ר מנא בעי הרי את ברשות עצמך אמר רבי יוסי בי ר בון צריך שיאמר הרי את בן חורין הרי את של עצמך מתניתא אמרה כן הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך

מתוך: ירושלמי גיטין ט ג (עריכה)

הלכה ג משנה

שלשה גיטין פסולין ואם נישאת הוולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד אילו שלשה גיטין פסולין ואם נישאת הולד כשר

הלכה ג גמרא

לית כאן ספק גירושין אלא גירושין ממש כיצד ספק קידושין כיי דתנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין והכא הוא זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק גירושין רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן הוה וכולן אם ניסית לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה בתו שניסית לשוק בגט זה לא תצא כדי ליזקוק צרתה לאביה צרתה שנישאת לשוק בגט זה תצא בתו שנישאת לאחיו אפילו לאביה לא תצא תני שלשה שטרות הללו גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין א"ר בא הדא דתימר בשלא הוחזק שטר ביד המלוה אפילו מבני חורין אינו גובה אלא כן אנן קיימין בשהוחזק שטר ביד המלוה ולמה אינו גובה רבי ביסנא אמר מפני קינוניא ר אבינא אמר מפני פסול התיב רבי אבין עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן לוה הזקן ושיעבד הבן הכא אית לך מימר מפני קינוניא לא מפני שהוא פסול התיב ר אבין והתני אף בגיטי נשים אית לך מימר מפני קינוניא לא מפני שהוא פסול והכא מפני שהוא פסול ר יוחנן בשם ר ינאי וכולן בכתב ידים רבי לעזר שאל עדים יש כאן בכתב ידים מה אני צריך ר ירמיה בשם רב וכולהם בכתב ידים חוץ משעדיו עמו אמר רב המנונא הללו חוביהן על גרמיהון דאינון שקיבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן ר בא בר המנונא רב אדא בר אחא בשם רב דרבי מאיר היא מה חמית מימר כן אמר רבי מנא בגין דאמר רב הונא בשם רב כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דלא תסבור מימר קיימיה דר מאיר היא תננייה דרבנין לפום כן צריך מימר דר מאיר היא אמר ר יוסי בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי לעזר דלא תסבור מימר אוף הכא לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא

מתוך: ירושלמי גיטין ט ד (עריכה)

הלכה ד משנה

רבי אלעזר אומר אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם

הלכה ד גמרא

רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר רבי יוחנן בשם רבי ינאי דברי חכמים פסול אתא עובדא קומי ר יוחנן בכוהנת ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי כד שמעון דרב ושמואל פליגין אתא קומוי אפילו ישראל ושמע מינה רבי יהושע בן לוי אמר דברי הכל כשר והא רבי אלעזר אמר כשר ורבנן אמרין פסול מה ביניהו ר אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין

מתוך: ירושלמי גיטין ט ה (עריכה)

הלכה ה משנה

שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל

הלכה ה גמרא

רבי אליעזר בי רבי יוסי בעא קומי רבי יוסי כמה דאת אמר גט אחד פסול בשתי נשים ודכוותה והוא שני גיטין פסולין בשתי נשים אמר ליה וכיני אמר ליה והא תנינן שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו תמן זו כרות לשמה וזו כרות לשמה תערובת היא שגרמה ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה

מתוך: ירושלמי גיטין ט ו (עריכה)

הלכה ו משנה

חמשה שכתבו כלל בתוך הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני לפלונית והעדים מלמטן כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן את שהעדים ניקרין עמו כשר

הלכה ו גמרא

אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקיה על הכל חתם שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד ריש לקיש אמר אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני חזקה על כל חתם אי זהו כללו של רבי יוחנן איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפלנית אי זהו כללו של ריש לקיש אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני אמר ר זעירא מודה רבי יוחנן שאם הזכיר גרושין לכל אחת ואחת שהוא צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת חייליה דרבי יוחנן מן הדא שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחת ואחת אמר רבי יוסי מתניתא מסייעא לרבי יוחנן היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן את שהעדים נקרין עמו כשר שמואל אמר פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה ופרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר אמר רבי שמואל בשם רבי זעירא מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה ופרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר דמר ר יוחנן בשם רבי ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד אם אומר את פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם מאי כדון אמר ר יוסי מתניתא אמרה כן שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר דתנינן תמן רבי מאיר אומר אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ולית בר נש אמר אפילו אלא דו מודה על קדמייתא מאי כדון א"ר חנינה על דעתיה דר מאיר בין שאמר חיטין ושעורין וכוסמין בין שאמר חיטה ושעורה וכוסמת כלל ופרט הוא על דעתיה דרבי יהודה אם אמר חיטין ושעורין וכוסמין כלל שאין בו פרט

מתוך: ירושלמי גיטין ט ז (עריכה)

הלכה ז משנה

שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה את שהעדים הראשונים נקרין עמו כשר עד א עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין

הלכה ז גמרא

הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין פסול פחות מיכן כשר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן חלק מקום שני שיטין לעניין אחר אפילו כל שהוא פסול אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא אמרה כן עד אחד עברי ועד א יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין ועברי גבי יווני לא בעניין אחר הוא אמר רבי מנא התחיל בסוף שתים וגמר בסוף ארבע כשר כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב כדי שיהו נקרין עמו דברי רבי ר שמעון בן אלעזר אומר מלא שיטה רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר מלא חתימת יד העדים באי זה כתב משערין רבי יסא בי רבי שבתי מלא חתימת ידי עדים רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא כדי לך ולך ר ירמיה בעי קומי רבי זעירא חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך א"ל לכן צריכה חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך שטר שיש בו מחק או תלות מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב רבי זעירא בשם רב צריך להזכיר עניינו של גט עמו רבי בא בשם רב לא הזכיר עניינו של גט עמו מחלפה שיטתיה דרבי בא תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט והכא הוא אמר הכין תמן בשם ר ירמיה הכא בשם רב קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין רבי בא בשם רב יהודה שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקוים בכתב ידי הדיינין מקוים אני אומר אפילו בעד אחד מדיין א מקוים אמר רבי מנא ויאות שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד מקיים יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון רבי בא בשם רב ירמיה צריכין העדים לכתוב המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו את זמנו רבי זעירא בשם רב המנונא אשרת הדיינין אפילו רחוקה כמה כשר רב אמר צריכין הדיינין לכתוב אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני למה כדי שלא יהו מצויין להזים מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך אמר ר חגיי צריכין הדיינים מכירין את הנידונין מעשה היה וזייפו

מתוך: ירושלמי גיטין ט ח (עריכה)

הלכה ח משנה

שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטן כשר כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהן פסולין ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן את שהעדים ניקרין בסופו כשר גט שכתבו עברית ועדיו יוונים יוונית ועדיו עברים עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי כשר כתב הסופר ועד כשר איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר כתב חניכתו וחניכתה כשר כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין

הלכה ח גמרא

מהו שייר אמר רבי יוסי ברבי בון כגון קיים שריר וברור וגט פסול פשוט במקושר כשר ובלבד מאחריו רב אמר הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות אמר יבא עלי אם עשיתי מימיי אמר ר חגיי קומי רבי יוסי לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו מתניתא פליגא על רב גט שכתבו עברית ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית עד אחד עברי ועד אחד יווני כשר פתר לה כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום ואם היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר איש פלוני כשר בן איש פלוני כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר א"ר אלעזר דברי הכל היא אמר רבי יוחנן דרבי יהודה היא אמר רבי יוסי לא בעית מדעתו דרבי יוחנן פליג בשיטתו השיבהו לאו רבו דו אמר בשם רבי זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג כתב חניכתו וחניכתה כשר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו כתב אינו כשר רבי אבהו כתב אל"ף רב חסדא כתב סמ"ך שמואל כתב חרותא

מתוך: ירושלמי גיטין ט ט (עריכה)

הלכה ט משנה

גט מעושה בישראל כשר ובעכו"ם פסול והעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך

הלכה ט גמרא

שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה שמואל אמר אין מעשין אלא לפסולין שמואל אמר אין מעשין אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והתנינן שניות לא בגין דא אמר שמואל והתנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציאן ויתן כתובה שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין רב ירמיה בשם רב ישראל שעיסו במעשה עכו"ם פסול ובאומר איני זן ומפרנס תני רבי חייה ועכו"ם שעיסו במעשה ישראל כשר אפילו אמר איני זן ומפרנס אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן והעכו"ם אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך רבי חייה בר אשי בשם איסי האומר איני זן ומפרנס כופין אותו להוציא רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו וכופין אמר ליה ואדיין אית ליי אם מפני ריח רע כופין לא כל שכן מפני חיי נפש אתא רבי חזיקה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן האומר איני זן ואיני מפרנס אומרים לו או זן או פרנס או פטור

מתוך: ירושלמי גיטין ט י (עריכה)

הלכה י משנה

יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת בלבד שלא יהא שם אמתלא ואי זו היא אמתלא גירש איש פלוני אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא

הלכה י גמרא

רבי יסא בשם רבי יוחנן נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין התיב רבי זעירא קומי רבי יסא והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת אית לן מימר נירות דולקין לא סיחות בני אדם מסיחין והכא סיחות בני אדם משיחין רבי יסא בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם רב אמר לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד

מתוך: ירושלמי גיטין ט יא (עריכה)

הלכה יא משנה

בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר (דברים כד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר ורבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגומר

הלכה יא גמרא

והא תני ב"ש אומרים אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד ומניין היוצאה וראשה פרוע צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר מה מקיימין דב"ש שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור משום דבר אחר מותרת א"ר שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דב"ש לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא אסורה לו אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה כתיב (ויקרא טז) והדוה בנידתה והזב את זובו זקנים הראשונים היו אומרים תהא בנידתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים אמר להן ר עקיבה משם ראייה אם את אומר כן אוף היא עצמה מביאה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה ואתייא דזקנים כב"ש ודר עקיבה כב"ה