ירושלמי גיטין ט א

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ט · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלינו ממנו ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול

הלכה א גמרא

אמר רבי אילי טעמא דרבי אליעזר (דברים כד) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאדם אחד שמועתא רובא ממתניתא מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד מה טעמא דרבי אליעזר מיתה מתרת וגט מתיר מה מיתה מתרת ומחצה אף הגט מתיר ומחצה מה טעמא דרבנין ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הקיש יציאה להווייתה מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר לאחר מיתתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו של רבי אליעזר רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי עקיבה אמר להן רבי יהושע אין אתם משיבין את הארי לאחר מיתה השיב ר טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחיו מת בלא בנים היאך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה אמר רבי יוסי בי רבי בון סברא טעמא תמן התורה אסרת עליו ברם הכא הוא אסרה עליו התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס ניתני שש עשרה נשים כרבי אליעזר אמר רבי מנא כבר איתמר טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו ר ירמיה בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסית לאחר ומת <בלא בנים> היאך זה מתיר מה שאסר הראשון מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון אמר רבי ירמיה לא אמר אלא שמיתתו גירושיו הא נישואין לא א"ר יוסי הגלילי מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה אסור לאחד אסור לכל אדם מותר לאחד מותר לכל אדם השיב רבי עקיבה הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתיאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפילו אצלו נגעו בו גירושין ומה אלמנה <וגרושה> נאסרה ממה שהותר לה מצד א"א שבה גירושין חמורין לא כ"ש שתאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה ד"א הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסית לאותו לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין מילתיה אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון אמר רבי שמי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע א"ר יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר היא דר שמעון בן אלעזר אמר לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה הרי זה גיטיך רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי אף ריח פסול אין בה כהנא אמר זאת אומרת לא חשו אין תימר חשו עד שהוא בידה דאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אמר רבי אחא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו כל מה שבידו לגרש יגרש אמר רבי זעירא תני שילא בר בינה כל שאילו בתניי על מנת פסול כל שאילו נתנו על מנת פסול